Tanach
Divrei HaYamim I 21:16-17 דברי הימים א כ״א:ט״ז-י״ז
Part of: Chapter 21
Reading: Hebrew · Simple EnglishHebrew · Faithful translationHebrew onlyHebrew · Simple EnglishHebrew · Faithful translationHebrew onlySimple English onlyFaithful translation onlySide by sideRashi
וַיִּשָּׂא דָוִיד אֶת־עֵינָיו וַיַּרְא אֶת־מַלְאַךְ יְהֹוָה עֹמֵד בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַיִם וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ נְטוּיָה עַל־יְרוּשָׁלָ͏ִם וַיִּפֹּל דָּוִיד וְהַזְּקֵנִים מְכֻסִּים בַּשַּׂקִּים עַל־פְּנֵיהֶֽם׃
And David lifted up his eyes, and saw the angel of the Lord standing between the earth and the heaven, with a drawn sword in his hand stretched out over Yerushalayim. Then David and the elders, who were clothed in sackcloth, fell upon their faces.
And David lifted up his eyes, and saw the angel of the Lord standing between the earth and the heaven, with a drawn sword in his hand stretched out over Yerushalayim. Then David and the elders, who were clothed in sackcloth, fell upon their faces.
Rashi
וַיֹּאמֶר דָּוִיד אֶֽל־הָאֱלֹהִים הֲלֹא אֲנִי אָמַרְתִּי לִמְנוֹת בָּעָם וַאֲנִי־הוּא אֲשֶׁר־חָטָאתִי וְהָרֵעַ הֲרֵעוֹתִי וְאֵלֶּה הַצֹּאן מֶה עָשׂוּ יְהֹוָה אֱלֹהַי תְּהִי נָא יָֽדְךָ בִּי וּבְבֵית אָבִי וּֽבְעַמְּךָ לֹא לְמַגֵּפָֽה׃ {ס}
And David said to God, Is it not I who commanded the people to be numbered? so that it is I who have sinned and done very wickedly; but as for these sheep, what have they done? let Thy hand, I pray Thee, O Lord my God, be on me, and on my father’s house; but not on Thy people, that they should be plagued.
And David said to God, Is it not I who commanded the people to be numbered? so that it is I who have sinned and done very wickedly; but as for these sheep, what have they done? let Thy hand, I pray Thee, O Lord my God, be on me, and on my father’s house; but not on Thy people, that they should be plagued.
Rashi
ואלה הצאן מה עשו. שהם כאותן הצאן המובאים לשחיטה שאינן יכולין להנצל משחיטה כי לשחיטה הן עומדים:
נטויה על ירושלים. ומה שכתוב (ביהושע ה׳:י״ג) והנה איש עומד לנגדו וחרבו שלופה בידו וגו' הלנו אתה אם לצרינו יהושע היה עומד ואחוריו כנגד צריו ובא מלאך כנגדו לפיכך תמה ואמר לו הלנו אתה אם לצרינו לעזרינו הואיל ואתה עומד לנגדי או לצרינו לעזור שגם אתה עומד כנגדן אבל כאן כיון שראה החרב של מלאך שהיתה נטויה על ירושלים ידע בעצמו שבא לנגוף את ישראל: