Tanach
Divrei HaYamim I 27:22-24 דברי הימים א כ״ז:כ״ב-כ״ד
Part of: Chapter 27
Reading: Hebrew · Simple EnglishHebrew · Faithful translationHebrew onlyHebrew · Simple EnglishHebrew · Faithful translationHebrew onlySimple English onlyFaithful translation onlySide by sideRashi
לְדָן עֲזַרְאֵל בֶּן־יְרֹחָם אֵלֶּה שָׂרֵי שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵֽל׃
of Dan, ῾Azar᾽el the son of Yeroĥam. These were the princes of the tribes of Yisra᾽el.
of Dan, ῾Azar᾽el the son of Yeroĥam. These were the princes of the tribes of Yisra᾽el.
וְלֹֽא־נָשָׂא דָוִיד מִסְפָּרָם לְמִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וּלְמָטָּה כִּי אָמַר יְהֹוָה לְהַרְבּוֹת אֶת־יִשְׂרָאֵל כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָֽיִם׃
But David did not take the number of them from twenty years old and under: because the Lord had said he would increase Yisra᾽el like the stars of the heavens.
But David did not take the number of them from twenty years old and under: because the Lord had said he would increase Yisra᾽el like the stars of the heavens.
Rashi
ככוכבי השמים. כמו שאין יכול איש למנות כוכבי השמים כך אין יכול למנותם:
יוֹאָב בֶּן־צְרוּיָה הֵחֵל לִמְנוֹת וְלֹא כִלָּה וַיְהִי בָזֹאת קֶצֶף עַל־יִשְׂרָאֵל וְלֹא עָלָה הַמִּסְפָּר בְּמִסְפַּר דִּבְרֵֽי־הַיָּמִים לַמֶּלֶךְ דָּוִֽיד׃ {ס}
Yo᾽av the son of Żeruya began to count, but he did not finish, because there fell wrath for it against Yisra᾽el; nor was the number put in the account of the chronicles of king David.
Yo᾽av the son of Żeruya began to count, but he did not finish, because there fell wrath for it against Yisra᾽el; nor was the number put in the account of the chronicles of king David.
Rashi
ולא כלה. פתרון ועוד אני אומר לך הלא יואב התחיל פעם אחרת למנות העם למעלה מעשרים ולא כלה:
ויהי בזאת קצף על ישראל. מאותו קצת שמנה היה קצף על ישראל לפי שעלה במחשבתו למנות כל ישראל לעבור על הפסוק אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ וגו' (בראשית י״ג:ט״ז) ולעבור הפסוק הבט נא השמימה וגו' (שם טו):
ולא עלה המספר. פתרון אע"פ שאני אומר החל למנות ולא כלה ולא מנה כי אם מעט שהרי לא עלה מספר המנויין בספר שמואל כמספר המנויין כאן (בד"ה כאן) אלף אלפים ומאה אלף ויהודה ארבע מאות ושבעים אלף ובשמואל (סוף) שמנה מאות אלף ויהודה חמש מאות אלף וא"ת שני מספרים היו שפעמיים מנאן א' בשמואל וא' כאן אלא כך הוא לא עלה המספר כמספר ד"ה כי אותו המספר שמנה לא כתב בשמואל כי אם קצת מן המספר משום צער ואבילות שנגפו אפי' על אותן מעט וכאן משום כבוד דוד אפילו אם היה המספר יותר היה אמרו לפי שהיה משמע שלא על חנם היה קצף על ישראל שהרי כבר מנה הרבה מישראל ועוד משום כבודו שהיו כולם לו לעבדים כאיש אחד:
ולא נשא דוד מספרם למבן עשרים שנה ולמטה. פתרון כבר אמרנו שמנה ישראל וחלקן למחלקות וגם הלוים מנה וישימם על עבודתם וכל אלו שמנה לא מנה אחד מהם פחות מבן כ':