Divrei HaYamim II 2:16-3:7 דברי הימים ב ב׳:ט״ז-ג׳:ז׳

ויספר שלמה כל האנשים הגירים. מלא בב' יודי"ן ומתחילה כשספרם דוד נקראו שם גרים ביו"ד אחת אבל שלמה ספרם בשעת מעשה כשבנה ולכך כתיב מלא ודוגמא והעליתם את עצמותי מזה חסר אתכם בפ' ויחי בשעת מעשה כשלקחן (בפ' בשלח) כתיב אתכם:

And Solomon counted all the strangers who were in the land of Israel - Heb. הַגֵּירִים. This is written with the plene spelling, two yuds. In the beginning, when David counted them (I Chron 22:2), they were called הַגֵּרִים with one yud, but Solomon counted them at the time of the deed, when he built; therefore, it is written with the plene spelling. A similar instance: “then you shall bring up my bones from this place.” “With you” is missing in the portion of וַיְחִי (Gen. 50:25), but at the time of the deed (in the portion of בְּשַׁלַּח, Ex. 13:19), when he took them, it is written: “with you.”

ויספר וכו'. אחרי הספר למעלה דכתיב (לעיל כ"ב) ויאמר דוד לכנוס את הגרים:

And Solomon counted, etc., after the census above (I Chron. 22:2), as it is written: “And David ordered to gather the strangers.”

ויעש מהם שבעים אלף וגו'. מה שחזר ומזכירן ומזכיר המספר בשביל שהפסיק הענין לכך הוצרך לומר אף עתה ולא יפסוק עד שיכלה כל הבנין ואומר מיד ויחל שלמה לבנות וגו' ואפילו בפסוק א' מנהגו שיפסיק הענין ומתחיל לדברי הראשון כמו זאת עשו קחו לכם מחתות קרח וגו' (מדבר טו), ולמחרתו כתיב (שם) ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך וגו' וחוזר ואמר וקחו איש מחתתו וגו' אלא לפי שהפסיק בכמה פסוקים הוצרך שנית להכתב וכ"ש כאן:

And he made of them seventy thousand, etc. The reason he mentions them again and mentions the number is that he interrupted the topic; therefore, he had to repeat it again now. And he did not stop until he finished the entire [account of the] building, and he says immediately (3:1): “And Solomon commenced to build, etc.” Now, even with one verse, it is customary to interrupt the topic and [then] to begin [again] with the previous statement, e.g., (Num. 16:6): “Do this: take yourself, etc.” And the morrow, it says (ibid. 16f.): “And Moses said to Korah: You and all your band, etc.,” and he repeats and says, “and let each man take his censer and place, etc.” Since he interrupted with many verses, it was necessary to rewrite it, and how much more so here.

בהר המוריה. לפי אשר שם נראה הקב"ה לדוד בגרן ארנן בהעצר המגפה והוא הר המוריה מקום דוד:

on Mount Moriah because the Holy One, blessed be He, appeared to David in the threshing floor of Ornan when the plague stopped, and that is Mount Moriah, David’s place.

ויחל לבנות בחדש השני. מפורש בתחילת ראש השנה ירושלמי ופתרון בחדש השני בשני בחדש אייר לפי שרוצה לומר בשנת ארבע למלכותו הוצרך לכפול ולומר בשני ודוגמא והמים היו הלוך וחסור עד החודש העשירי (ראשית ח') ודוגמא במלכים (א' ו') בשנה הרביעית בחדש זיו הוא חדש השני למלוך שלמה וגו' מוסב על השנה הרביעית ואז בשנת ארבע למלכותו התחיל בשני כי כל ימי החורף לא היה יכול מפני הקור ובניסן לא היה יכול מפני הפסח:

And he commenced to build in the second month This is explained at the beginning of Tractate Rosh Hashanah Yerushalmi (1:1), and the meaning is: the second of Iyar. Since he wished to say, “in the fourth year of his reign,” he had to repeat and say, “in the second.” A similar instance is (Gen. 8: 5): “And the waters continued to diminish until the tenth month, etc.” Another similar instance is (I Kings 6:1): “in the fourth year in the month Ziv, which was the second month of Solomon’s reign, etc.” This refers back to “the fourth year,” and then in the fourth year of his reign he commenced in the second [month], because all the days of the winter he could not [build] because of the cold, and in Nissan he could not [build] because of Passover.

הארך אמות במדה. ולפי שהפסיק ואמר במדה הראשונה אומר עוד אמות כלומר אורך אמות הבית ששים אמה בין דביר להיכל ורחב אמות ך':

the length in cubits, in the first measure And since he interrupted and said “in the first measure,” he says again, “cubits,” i.e., the cubit length of the House was sixty cubits, including the Debir and the Heichal, and the breadth was twenty cubits.

והאולם אשר על פני הארך. אורך של אולם שעל פני רוחב הבית ך' שהרי אורך האולם בכל רוחב הבית ך' אמה מצפון לדרום וכל מדה יתירה קרויה אורך והפחותה קרויה רוחב ולפי שבהיכל מדתו ממזרח למערב יתירה קרויה אורך ומן הצפון לדרום פחותה קרויה רוחב ובאולם שמדתו מן הצפון לדרום יתירה קרויה אורך ומדתו מן המזרח למערב שהיא פחותה קרויה רוחב ורחב האולם עשר כמפורש (במלכים א ז׳:כ״ז) עשר באמה רחבה על פני הבית:

And the vestibule, the length of which was The length of the vestibule, opposite the breadth of the House, was twenty, for the length of the vestibule, which was opposite the breadth of the House, was twenty cubits from north to south, and every larger dimension is called length, and the smaller one is called breadth, and since in the Heichal, its measurement from east to west is larger and from north to south is smaller, it is called the breadth, but in the vestibule, whose measurement from north to south is larger, it is called the length, and its measurement from east to west, which is smaller, is called the breadth, and the breadth of the vestibule was ten cubits, as is delineated in I Kings (6:3): “ten cubits was the breadth thereof before the House.”

והגובה מאה ועשרים. ובמלכים (שם) כתיב ושלשים אמה קומתו הא כיצד גובה הקומה מקרקעית הבית עד קרוי עלייה ראשונה שלשים אמות ומעלייה לעלייה עד גג העליון תשעים אמות כדכתיב (ד"ה א' כ"ח) ויתן דוד לשלמה בנו את תבנית האולם ואת בתיו וגנזכיו ועליותיו מכלל שהיו שם עליות:

and the height was one hundred and twenty But in I Kings (6:2), it is written: “and thirty cubits the height thereof.” How so? The height of the [first] floor from the floor of the house to the ceiling of the first upper story was thirty cubits, and from upper story to upper story up to the highest roof was ninety cubits, as is written: (I Chron. 28:11): “And David gave his son Solomon the pattern of the vestibule and its houses and its treasures and its upper stories.” From there it can be deduced that there were upper stories there.

ויצפהו מפנימה זהב. בפנים ההיכל שהוא הבית הגדול חפה זהב ולא האולם וזהו שמפרש והולך היאך עשה ואת הבית הגדול חפה מבפנים כל הבית זהב טהור חפה עץ ברושים שכל הבית הדביר וההיכל צפה מתחילה עצי ברושים ואחר כך ויחפהו זהב טוב על קירות הברושים ומשום צפוי זהב שרצה לצפות הבית חפהו מתחילה בעצים כדי שיתקיים הזהב בחוזק שהיה מחזק לזהב במסמרים בציורי העץ שהיה מצייר ציורין בעץ תמורים הם אילנות כמין תמרים וכרובים ובמלכים (שם) כתיב וקלע עליהם מקלעות כרובים ותמורות ופטורי ציצים כמו (מדבר י"ח) ויצץ ציץ ופטורי כמו פוטר אדם אשתו אנטווארפין בל"א, (מפי רבינו אלעזר ב"ר משולם ז"ל):

and he overlaid it from within with pure gold The inside of the Heichal, which was the greater house, he overlaid with gold, but not the vestibule, and he proceeds and delineates further how he did it. And the greater House He overlaid the entire House with pure gold. he overlaid with juniper wood - Heb. עֲצֵי בְרוֹשִּׁים. [This translation follows Yehuda Feliks, Nature & Man in the Bible, pp.110f.] For the entire House, the Debir and the Heichal, he first overlaid with juniper wood, and afterwards, “he overlaid it with fine gold” over the walls of juniper, and because of the overlaying of gold, with which he wished to overlay the House, he overlaid it first with wood in order that the gold would adhere firmly, for he would reinforce the gold with nails, with the decorations of the wood, for he made decorations in the wood. palm trees - Heb. תִּמּרִים. They are trees like a sort of palm trees and cherubim, and in I Kings (6:32) it is written: “and he carved upon them carvings of cherubim and palm trees and open flowers (וּפְטוּרֵי צִצִּים),” like (Num. 17:23) “and it sprouted fruit (וַיָּצֵץ צִיץ)”. And פְטוּרֵי is like “A man frees (פּוֹטֵר) his wife (entwerfen in Middle High German). (From Rabbi Eliezer the son of Rabbi Meshullam of blessed memory.)

ויחפהו זהב. כלומר כשצייר כל הציורים צפה הקורות זהב אחר הציורין ומחזקן במסמרות בכותל העץ כדי שלא ימוט מה שלא היה יכול לעשות בכותל האבן ומשום זה הטעם היה מחפה כל הבית מתחילה בעצי ברושים:

and he overlaid it with gold i.e., When he made all the decorations, he overlaid the walls with gold after the decorations, and he reinforced them with nails in the wooden wall, in order that it should not move; which is something that he could not do on a stone wall. For this reason, he overlaid the entire House with juniper wood.

ושרשרות. פתרונו צייר ציורין הרבה מלא כל וכשראה שהיה כולם חלק בין ציור לציור היה מצייר ציור כעין שרשרת שמדביקין בו כל דבר כמו כן היה עושה כאן בין ציור לציור כדי שלא יהיה חלק בנתיים, ענין אחר ממש שרשרות של זהב עשה ודבק הצורות בהן יחד:

and chains He made many decorations, filling it completely, and when he saw that there was any blank space between one decoration and another, he painted a decoration like a sort of chain, with which things are connected, so did he do here between one decoration and another, in order that there should be no blank space in between. Another interpretation is that he made real golden chains and connected the shapes together with them.

ויצף את הבית אבן יקרה. שקע ורבץ אבנים יקרות בזהב בקירות הבית לתפארת ולנוי:

And he overlaid the House with precious stone He set and inlaid precious stones in gold in the walls of the House for glory and for beauty.

והזהב. שאומר ויחפהו זהב טהור מזהב פרוים הי' פרוים שם מקום ורבותינו פירשו שדומה לדם פרים מרוב שבחו ואדמימותו:

and the gold that he refers to: “and he overlaid it with fine gold,” was of the gold of Parvaim. Parvaim is the name of a place, and our Sages explained that it resembles the blood of bulls in its high quality and its redness.

ויחף. כמו ויצף ומפרש מה צפה בבית הקירות והספים:

And he overlaid - Heb. וַיְחַף like וַיְצַף, and he explains what he overlaid in the Housethe walls and the sideposts.

וקירותיו. של ספי הבית שהיו של אבנים ומפרש קירותיו ודלתותיו זהב ובמלכים (א ו) כתוב עד קירות הספין ולכך קורא גג קירות הספון שהגג היה כמו ספינה ועריבה הפוכה שכן מנהג לקרות את הקרוי עגול כעין ספינה:

and its walls [i.e., the walls] of the sideposts of the House, which were [made] of stones, and he explains: “its walls and its doors with gold.” In I Kings (6:15) it says: “until the walls of the ceiling (קִירוֹת הַסִּפֻּן).” Now this is why he calls the roof קִירוֹת הַסִּפֻּן, because the roof was like an inverted ship (סְפִינָה) or boat, for it is customary to make the ceiling round, like a ship.