Divrei HaYamim II 30:10-19 דברי הימים ב ל׳:י׳-י״ט

המקטרות. מקום שהיו בו כהנים ולוים:

the altars for incense a place where there were priests and Levites.

והכהנים והלוים נכלמו. שעיכבו להתקדש ולפיכך עכבו כל כך מלבוא עד עתה כי לא יוכלו להאמין בדבר הזה קודם לכן לפי שהזניחן אחז מכהן וכך היו אומרים אפשר אתמול עבד אחז עבודת כוכבים ובנו יחזקיהו לאלתר בשנה ראשונה מיד בחדש הראשון ויאמר לכהנים וללוים לעבוד לאל אחד לבדו ויצטרך לנו ולכך נתעצלו ונתרשלו מלבא וגם שאר יהודה שלפניו הזניח אחז וכשחקרו והבינו בדבר שהכל היה לשם שמים באו ויתקדשו כלם:

and the priests and the Levites were embarrassed that they had delayed to consecrate themselves. They tarried so long and did not come until now for the following reason: they could not believe that this was true beforehand, because Ahaz had dismissed them from officiating as priests. And so they said, “Is it possible that yesterday Ahaz worshipped idols, and that his son Hezekiah, immediately in the first year and first month would tell the priests and Levites to worship the one God alone and have need of us?” They were therefore lazy and neglected to come, together with the rest of Judah, whom Ahaz had dismissed. But when they investigated and understood that everything was for the name of Heaven, they all came and consecrated themselves.

הכהנים זורקים. כי מקבלה ואילך מצות כהונה, ואל תתמה למה לא שחטו בעלים עצמם לפי שכתוב בסמוך כי רבת בקהל אשר לא התקדשו והלוים היו על שחיטת פסחיהם:

the priests sprinkled For [the rituals] from the reception [of the blood] and onwards are the commandments of the priests, and do not wonder why the owners themselves did not slaughter [the sacrifices], as is explained further: for there were many among the congregation who had not consecrated themselves and the Levites presided over the slaughter of their Passover sacrifices.

לכל לא טהור. שהי' לוי במקומו להקדיש לה':

for everyone who was unclean a Levite took his place to sanctify it for the Lord.

כי אכלו את הפסח בלא ככתוב. שלא כהלכה שאכלוהו בטומאה כי התפלל יחזקיהו עליהם וגו':

for they ate the Passover sacrifice not as it is written not in accordance with halachah, for they ate it in a state of uncleanness, for Hezekiah prayed for them, saying, etc.

כל לבבו הכין. כך מפורש בברייתא דר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי המתחלת בכל מקום שאתה מוצא דברי ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי באגדה עשה אזנך כאפרכסת שנאמר (משלי כ') להקשיב אזנך לתבונה משלשים ושתים מדות האגדה נדרש וזה אחד מהם נחלק הסדר כגון זה ה' הטוב יכפר בעד כל מי שכל לבבו הכין לדרוש האלהים לעשות פסחו להקריב קרבנו אף על פי שלא עשו בטהרת הקדש כי לא טהרו ויהודה כולם נטהרו לפי שהיו קרובים לירושלים והיו יכולים לטהר ולהתקדש ולשוב לירושלים אבל רבת מאפרים ומנשה יששכר זבולן אין להם כל כך פשע בדבר לפי שהי' להם הדבר רחוק על ידי אגרות לא היה להם להמתין ולאחר מלבוא עד שיתקדשו לפיכך באו ולא נטהרו ולפי שלא היתה פשיעתם לפיכך תכפר בעדם וכן (ישעיה ל"ה) ישושו' מדבר וציה וגומר הוא נחלק הסידור:

who has set his whole heart So it is explained in the Baraitha of Rabbi Eleazar the son of Rabbi Jose the Galilean which commences: Wherever you find the words of Rabbi Eleazar the son of Rabbi Jose the Galilean in Aggadah, listen attentively, as it is said (Prov. 2:2): “To make your ear attentive to wisdom” of the thirty-two methods by which the Aggadah is expounded, and this is one of them:. If the sequence was separated, e.g. this one: The good Lord will atone for anyone who has set his whole heart to seek God to perform His Passover sacrifice, to offer up his sacrifice—even though they did not offer it with the purity of sacred things, for they had not purified themselves; the entire Judah had purified themselves because they were near Jerusalem, and they could cleanse themselves and consecrate themselves and return to Jerusalem, but many from Ephraim and Manasseh, Issachar and Zebulun were not so much to blame in the matter, because the matter was far away for them through letters, and they did not have time to wait and to delay their coming until they consecrated themselves. They therefore came and were not purified. And because it was not their fault, therefore atone for them. Similarly, (Isa. 35:1f.): “Desert and wasteland shall rejoice over them, etc.”: the sequence is separated.