Hoshea 10 הושע י׳

גפן בוקק ישראל פרי ישוה לו. ישראל דומין לגפן המשיר כל פריו הטוב כך עזבו אותי שאני פרי הטוב והשוה לו:

Israel is a vine devoid of fruit fitting for it Israel resembles a vine that casts off all its good fruit. So did they forsake Me, Who is the good and fitting fruit for them.

פרי ישוה לו. פרי אשר ישוה לו וייטב לו:

fruit fitting for it The fruit that is fitting for them and good for them.

כרוב לפריו הרבה למזבחות. כשהשפעתי להם הטובה והם הרבו לעשות עגלי' למזבחות, ד"א גפן בוקק ישראל פרי מעשיו גרם לו פרי ישוה לו יועיל לו להיות בוקק כי עשו המזבחות והועילו לכניסיה שלהן לרעה וזהו לשון התרגום:

When I increased their good, they increased for the altars When I lavished good upon them, they made many calves for the altars. Another explanation Israel is a plundered vine; the produce of their deeds brought it about to them. פְּרִי יְשַׁוֶּה לוֹ means ‘will avail them’ to be plundered, for they made the altars and availed their nation for evil. This is the wording of the Targum.

הטיבו מצבות. הרבו מצבות:

they increased pillars Heb. הֵטִיבוּ מַצֵבוֹת.

חלק לבם. ממני:

Their heart has parted from Me.

עתה יאשמו. הוא הדבר אשר יערוף מזבחותם ישחית לשון וערפו שם (דברים כא) וערפתו (שמו' יג) ישבור צוארם, ד"א לפי מדרש אגדה גדול השלום שאפי' ישראל עבדו עכו"ם ושלום ביניהם אין השטן מקטרג ביניהם שנאמר חבור עצבים אפרים הנח לו (לעיל ד) ושנוי המחלוקת שנאמר חלק לבם עתה יאשמו יש פתחון פה לשטן לקטרג:

now they shall be desolate. That is the thing that shall demolish (וְעָרְפוּ) thier altars, i.e., it will destroy them. This is an expression similar to (Deut. 21:4) “and they shall dehead (יַעֲרֹף)”; (Ex. 13:13) “and you shall behead it (וְעֲרַפְתּוֹ).” He will break their neck. Another explanation according to Midrash Aggadah: Peace is great, for, even if Israel worships idols, but there is peace among them, Satan does not bring charges against them, as it is said: (above 4:17) “Ephraim is joined: although he worships idols, let him alone.” Strife, however, is hated, as it is said: “Their heart has parted; now they will be guilty.” Satan can open his mouth to bring charges. [from unknown Midrashic source]

כי עתה. בבא עליהם הרעה יאמרו אין לנו מלך מלכינו אשר בטחנו בו לאמר שיצא בראשונה וילחם את מלחמותינו אין מועיל לנו כלו':

For now when evil befalls them. they shall say, We have no king, Our king, upon whom we relied, saying, “He will go forth at our head and will wage our wars,” is of no avail to us.

אלות שוא. השבע לשקר אלות כמו כרות לשון הווה. כרות ברית לעכו"ם של מולך לפיכך יפרח עליהם משפט ייסורין ופורענות כראש שהוא עשב מר הפורח על תלמי שדי וי"ת על תלמי שדי בעון שמסיגין גבולי שדות:

swearing falsely Heb. אָלוֹת שָוְא, swearing falsely. אָלוֹת is, in construction, like כָּרֹת, a present tense. forming a covenant with pagan worship. Therefore, judgment of torments and retribution shall spring up upon them. like hemlock which is a bitter grass, springing up on the furrows of the field. And Jonathan renders: on the furrows of the field for the iniquity that they move back the boundaries of the field.

תלמי שדי מענית המחרישה קרוי תלם, ד"א על תלמי שדי שהם עושים שם מזבחותם כמו שנאמר גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי (לקמן יב) שם יפרח עליה' משפט עוונם. ד"א אלות שוא כל ברית שהם כורתים זה עם זה עוברים עליו ופרח כראש משפט על תלמי שדי כראש שהוא פורח על תלמי שדי שהוא עשב מר כך משפטיהם פורחים וגדלים תמרורים לעניים ואביונים ואף עמוס אמר כן כי הפכתם ללענה משפט (עמוס ו׳:י״ב):

the furrows Heb. תַּלְמֵי. The furrow of a plowshare is called תֶּלֶם. Another explanation: on the furrows of the field where they erect their altars, as it is said (below 12:12): “like heaps on the furrows of the field.” There the judgment for their iniquity shall spring up on them. Another explanation: swearing falsely Every covenant they form with one another they break. and...shall spring up like hemlock which springs up on the furrows of the field, which is a bitter grass, so do their judgments spring up and bitterness grows for the poor and needy. Amos, too, says: (6:12) “For you have turned judgment into hemlock.”

לעגלות בית און וגו'. לפורענות העתידה לבא על עגלי' שבבית אל שהיא נקראת בית און בספר יהושע:

Because of the calves of Beth-aven etc. Because of the retribution destined to befall the calves in Bethel, called Beth-aven in the Book of Joshua (7:2).

יגורו. יראו ממנו שכיניו שבשומרון למה כי אבל עליו עמו וכמריו אשר עליו יגילו תמיד עתה יאבלו על כבודו כי גלה:

shall be frightened Heb. יָגוּרוּ. Its neighbors who were in Samaria shall be frightened over it. Why? For its people mourn over it, and its priests, who would constantly rejoice over it will not mourn over its glory, for it has been exiled.

גם אותו לאשור יובל. זה היה בשנת שתים עשרה לאחז ויער ה' את רוח פול מלך אשור ויגלם לראובני ולגדי (ד"ה א ה) וגו' ונטל עגלי הזהב אשר בבית אל והלך לו לקיים מה שנאמר גם אותו לאשור יובל:

That too shall be carried off to Assyria This took place in the twelfth year of Ahaz, “And the Lord (sic) aroused the desire of Pul king of Assyria...and they exiled the Reubenites and the Gadites etc.” (I Chron. 5:26), and he took the golden calves that were in Bethel and went away, to fulfill what was said: “That too shall be carried off to Assyria.” [from Seder Olam ch. 22]

מנחה למלך ירב. זה סנחריב:

a gift to King Yareb This is Sennacherib.

בשנה אפרים יקח. בשת יקח לו ירבעם שהוא משבט אפרים שהעמיד לו עגל זה לאלוה:

Ephraim shall take shame Heb. בָּשְׁנָה. Jeroboam, who was from the tribe of Ephraim, shall take shame for himself, that he erected this calf for a deity.

ויבוש ישראל. מאותה עצה שנועצו לעשותם כמו שנאמר (מלכים א י״ב:כ״ח) ויועץ המלך ויעש שני עגלי זהב:

and Israel shall be ashamed of that counsel that they took counsel to make them, as it is said: (I Kings 12:28) “The king took counsel and made two golden calves.”

נדמה. נשתתק מלך שומרון והרי הוא כקצף שעל פני המים שהוא אושקמ"א בלע"ז:

The king of Samaria is silenced Heb. נִדְמֶה. The king of Samaria is silenced, and he is like foam on the surface of the water, which is eskoume (ecume) in Old French.

במות און. במות בית אל:

The high places of Aven i.e., the high places of Bethel.

קוץ ודרדר יעלה על מזבחותם. שגלו עובדיהן ואין עוד פונה להם:

thorns and thistles shall come up on their altars for their worshippers have gone into exile, and no one turns to them anymore.

ואמרו. ישראל:

and they shall say i.e., Israel shall say.

להרים כסונו. שלא יראונו אויבינו בבשתנו:

to the mountains, Cover us up lest our enemies see our shame.

מימי הגבעה חטאת ישראל. חטאת זה נקוד רפי שהוא לשון נקבה ולשעבר כמו עשת באת אזלת יד מימי גבעת בנימין חטאת ישראל לפי שהיה מעשה פלגש בגבעה בימי עתניאל בן קנז שהיה ראשון לשופטים בימי כושן רשעתים ובימיו היה פסל מיכה וכל זה מצינו בסדר עולם:

Since the days of Gibeah, you have sinned, O Israel! Heb. חָטָאתָ. This word חָטָאת is punctuated weakly, since it is of the feminine gender and of the past tense. Comp. (Lev. 25:21) וְעָשָת, “and it shall produce”; (Gen. 16:8) בָאת, “have you come”; (Deut. 32:36) אָזְלַת, “their power is gone.” From the days of Gibeah of Benjamin, Israel sinned. Since the incident of the concubine in Gibeah (Jud. 19) took place during the time of Othniel the son of Kenaz, who was the first of the judges, at the time of Cushan-rishathaim, and in whose time the image of Micah existed, and all this we find in Seder Olam (ch. 12).

שם עמדו. באותה מדה אחזו להם מאז:

There they remained They adhered to that trait since then.

לא תשיגם בגבעה מלחמה וגו'. ולפי שהיה עון עכו"ם בידיהם ולא הקפידו עליו לכך לא הצליחה ידם במלחמת הגבעה על בני בנימין וקראם בני עלוה בני גאוה שעשו עצמם עליונים ולא שמעו בקול אחיה' לתת את בני הגבעה ויונתן תרגם על ששאלו להם מלך והמליכו את שאול ואינו מתיישב לי אחר לשון העברית וגם שארי חיבור הפרשה נופל על ל' הראשון:

the battle...did not overtake them in Gibeah Since the iniquity of idolatry was with them and they were not concerned about it, they were not victorious in the battle of Gibeah against the Benjaminites. Scripture calls them בְּנֵי עַלְוָה, lit. sons of haughtiness, who made themselves superior (עֶלְיוֹנִים) and did not heed their brethren to deliver the people of Gibeah. Jonathan, however, translates this in reference to their request for a king and their crowning Saul. However this does not appear to me to follow the Hebrew wording. Moreover, the context fits the former interpretation.

באותי ואסרם. לפי רצוני תמיד יסרתים משופט לשופט ומסרתים ביד שוסיהם:

With My will, I chastised them According to My will, I always chastised them from judge to judge, and I delivered them into the hands of their plunderers.

ואספו עליהם עמים באסרם לשתי עונותם. לפי שדימה אותם לעגלה כמו שנא' אחריו אפרים עגלה מלומדה לכך דימ' יסוריה' לפרה שמייגעין אותה בחרישה ואסרו' בעול המחרישה וסימלוני העול נוקבים ויורדים א' מכאן וא' מכאן אצל שני עיני השור וכן ת"י כמיסר פדנא על תרתין עינוהי פדנא צמד בקר:

and nations shall gather about them, when they bind them to their two eyes Since Hosea compares them to a heifer as stated further: “Ephraim is a goaded heifer,” he, therefore, compared their chastisement to a cow, which they tire with plowing and they bind it to the yoke of the plowshare, and the pegs of the yoke penetrate it, [i.e., they penetrate the yoke,] one on this side and one on that side, next to the ox’s two eyes. And so did Jonathan render: as one hinds a “padna” on its two eyes. “Padna” is a yoke of oxen.

ואפרים עגלה מלומדה. פירפויינט"א בלע"ז עשויה חבורות חבורות במלמד הבקר שקורין דישגולויי"ן בלע"ז כלומר הרבה יסורין הבאתי עליה והרי היא לא נכנעה ותמיד אוהבת לדוש בתבואה מקום מאכל ומשמן ולא נכנעה להיות חורשת כלו' לא נכנעו לתורה אלא אחר שרירות לבם:

And Ephraim is a goaded heifer Heb. מְלֻמָּדָה, porpojjnte in O.F. punctured, wounded in many places with the oxgoad, which is called agojjlon in O.F. I.e., many chastisements have I brought upon her, yet she has not humbled herself, and he always loves to thresh the grain in a place of food and fat, and she did not subject herself to be plowing, i.e., they did not subject themselves to My Torah, but follow the vision of their heart.

אוהבתי. יו"ד יתירה כמו (בראשית לא) גנובתי יום:

that loves Heb. אֹהַבְתִּי. The “yud” is superfluous. Comp. (Gen. 31: 39) “stolen by day (גְּנֻבְתִי).”

ואני עברתי על טוב צוארה. לפיכך אני מביא עליה' מלכים שיתישו את כחם:

and I passed over her fair neck Therefore, I bring upon them kings who will weaken their strength.

ארכיב אפרים יחרוש יהודה וגו'. אם תרצו שארכיב אפרי' על עכו"ם יחרוש יהודה וישדד לו (יעקב) לעצמו חרישה של מע"ט כמו שהוא מפרש ואומר נירו לכם ניר וגו':

I will cause Ephraim to ride, Judah shall plow etc. If you wish that I would cause Ephraim to ride upon the nations, Judah shall plow, and Jacob יְשַּׂדֶד, shall break his clods with a plowing of good deeds, as Hosea explains and says: plow yourselves a plowing etc.

זרעו לכם לצדקה. אבל אתם חרשת' רשע וגו' לפיכך וקאם שאון בעמך:

Sow righteousness for yourselves But you have plowed wickedness etc.; therefore, a tumult shall rise in your people.

נירו לכם ניר. עסקו בתורה ומשם תלמדו ללכת בדרך טובה להתגבר על יצר הרע כזה שהוא נר את השדה להפוך שרשי העשבים המכחישים בתבואה מימות החמה כמה ימים לפני הזרע ועת תקבעו לדרוש את ה' לתלמוד תורה:

plow yourselves a plowing Engage in the Torah and from there you will learn to go on the good way, to overpower temptation, like a person who plows the field to turn over the roots of grasses which sap the strength of the grain in the summer many days prior to sowing, and you shall set aside a time to seek the Lord, i.e., for the study of the Torah.

עד יבא ויורה צדק לכם. כשתהיו יגעי' בה הוא יבין אתכם להודיעכם צפונותיה בצדק, ד"א נירו לכם ניר עשו מעשים טובים קודם שיבא עליכם הלחץ וזה יגרום לכם שתתקבל תפילתכם בעת הצורך ואז יהיה עת ראוי לכם לדרוש הקדוש ברוך הוא בכל צרכיכם כי אז תשמע צעקתכם ויורה צדק לכם וימטיר צדקה לכם כמו ירה בים (שמות טו):

until He comes and instructs you in righteousness When you toil in it, He will give you to understand to let you know its secrets with righteousness. Another explanation: Plow yourselves a plowing Do good deeds before oppression comes upon you, and that will cause for you that your prayer will be accepted in time of necessity, and then it will be a time fit for you to seek the Holy One, blessed he He, for all your necessities, for then your cry will be heard, and He will cast down (יוֹרֶה) charity to you; i.e., He will rain down charity to you. Comp. (Ex. 15:3) “He cast (יָרָה) into the sea.”

אכלתם פרי כחש. איתקבלתון תושלמת עובדיכון:

you have eaten fruit of lies You have received the retribution for your deeds.

וקאם שאון. קול ענות נוסו נוסו:

And a tumult shall rise in your peoples i.e., a voice shouting, “Flee! Flee!”

כשד שלמן בית ארבאל. כבוזזים הבאים על עם יושב בשלום פתאום על יד מארב שלא נזהרו בם לברוח מפניהם ושודדים את הכל:

as the plunder of a peaceful people by an ambush Like plunderers who come upon a tranquil people suddenly with an ambush, for they did not beware of them to flee from before them, and they plunder everything.

בית ארבאל. יונתן תרגמו בית מארב ואל"ף ולמ"ד יתירה בו כמו יזרעאל שאינו שם עיר כגון (לעיל ב) יענו את יזרעאל וקראו בלשון שם עיר אף כאן קרא אותו כמין שם עיר וכן חיברו מנחם אבל דונש פותרו שם מקום:

an ambush Heb. בֵּית אַרְבֵּאל. Jonathan renders: a place of ambush (בֵּית מַאֲרָב), and the “aleph” “lammed” are superfluous. Comp. יִזְרְעֶאל, which is not the name of a city, e.g., (above 2: 24) “And they shall answer Jezreel,” and he called it with the expression of a name. Here, too, he called it as a sort of name. In this manner, Menahem (Machbereth Menahem p. 34) classified it, but Dunash (Teshuvoth Dunash p. 49) interprets it as a placename.

רוטשה. נבקעה וכן נערים תרטשנה (ישעיהו י״ג:י״ח) ועולליהם ירוטשו (שם) ל"א רוטשה עזובה כמו נוטשה:

was dashed to pieces Heb. רֻטָּשָׁה, split. Comp. (Isa. 13:18) “shall dash (תְּרַטַשְנָא) youths”; (ibid. v. 16) “and their babes shall be dashed (יְרֻטָשׁוּ) .” Another explanation of רֻטָּשָׁה is “abandoned,” like נֻטָּשָׁה.

ככה עשה לכם בית אל. כל הפורענות הזה גרם לכם העגל שבבית אל:

So has Bethel done to you The calf in Bethel has brought about all this retribution upon you.

רעת רעתכם. רעת רשעכם עבירות זדונכם:

the evil of your wickedness Heb., lit. the evil of your evil. Because of the evil of your wickedness, the sins of your evil intention.

בשחר נדמה נדמה. נרדם כאילו בלילה כלומר אין בו כח ולמה כל זאת כי בהיות ישראל נער ואוהבהו מנוער מכל טוב:

at dawn the king of Israel has been silenced Heb. נִדְמֹה נִדְמָה. He has sunk into a deep sleep as though it were night; i.e. he has no strength. Now why has all this come about? For when Israel was young, devoid of all good, I loved him.