Iyov 4 · Pshat

4:1

וַיַּעַן אֱלִיפַז הַֽתֵּימָנִי וַיֹּאמַֽר׃

Then Elifaz the Temanite answered and said,

Rashi

מענה אליפז. (אליפז בן עשו היה ועל ידי שנתגדל בחיקו של יצחק זכה שתשרה עליו שכינה:

התימני. מארץ תימן מארצו של עשו (סא"א):

4:2

הֲנִסָּה דָבָר אֵלֶיךָ תִּלְאֶה וַעְצֹר בְּמִלִּין מִי יוּכָֽל׃

If one ventures a word to thee, wilt thou be grieved? but who can withhold himself from speaking?

Rashi

הנסה. לשון תימה הבעבור שניסה דבר אליך תלאה בנסיון אחד שניסך בוראך ובא אליך אתה נלאה, ומעתה עצור במילין מי יוכל מלהשיבך:

4:3

הִנֵּה יִסַּרְתָּ רַבִּים וְיָדַיִם רָפוֹת תְּחַזֵּֽק׃

Behold, thou hast instructed many, and thou hast strengthened the weak hands.

Rashi

הנה יסרת רבים. שהרבו דברים הוכחתם ויסרתם:

וידים רפות. ויגורות מפורענות הבא עליה' אתה היית רגיל לחזקם ולומר אל תירא שכך הוא מדת הדין:

4:4

כּוֹשֵׁל יְקִימוּן מִלֶּיךָ וּבִרְכַּיִם כֹּרְעוֹת תְּאַמֵּֽץ׃

Thy words have upheld him that was falling, and thou hast strengthened the feeble knees.

Rashi

יקימון. רגילות הם מליך להקים את הכושל:

4:5

כִּי עַתָּה ׀ תָּבוֹא אֵלֶיךָ וַתֵּלֶא תִּגַּע עָדֶיךָ וַתִּבָּהֵֽל׃

But now it is come upon thee, and thou art weary; it touches thee, and thou art troubled.

4:6

הֲלֹא יִרְאָתְךָ כִּסְלָתֶךָ תִּקְוָתְךָ וְתֹם דְּרָכֶֽיךָ׃

Is not thy fear of God thy confidence, and thy hope the integrity of thy ways?

Rashi

הלא. עתה סופך מוכיח על תחלתך שיראתך שהיית ירא שמים:

כסלתך. היא (ע' תוס' ב"מ נח), מחמת כסילות היא ולא מדעת שלימה וכן תקותך ותום דרכיך הכל כסילות:

4:7

זְכׇר־נָא מִי הוּא נָקִי אָבָד וְאֵיפֹה יְשָׁרִים נִכְחָֽדוּ׃

Recall, now, who that was innocent ever perished? or where were the upright cut off?

Rashi

נכחדו. נעלמו ונאבדו כמו ותכחד מן הארץ (שמות ט׳:ט״ו):

4:8

כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי חֹרְשֵׁי אָוֶן וְזֹרְעֵי עָמָל יִקְצְרֻֽהוּ׃

Even as I have seen, they that plough iniquity, and sow wickedness, reap the same.

Rashi

כאשר ראיתי. אשר (כן) נכחדו חורשי און ומכינים את האון במחשבתם כחורש זה שמכין לפני הזריעה ואחרי כן זורעים במעשיהם את העמל וראיתי, שהם יקצרוהו כלומר רעתם שבאה עליהם, וראיתי כי:

4:9

מִנִּשְׁמַת אֱלוֹהַּ יֹאבֵדוּ וּמֵרוּחַ אַפּוֹ יִכְלֽוּ׃

By the breath of God they perish, and by the blast of his anger they are consumed.

Rashi

מנשמת אלוה יאבדו. מנשיבת סערתו וכעסו:

ומרוח אפו יכלו. כלים תמיד ועל דור המבול דיבר: