Kaf HaChaim on Orach Chaim 122:2 כף החיים על אורח חיים קכ״ב:ב׳

ב) שם בהגהה. ודוקא במקום שנוהגים לומר יהי רצון מיד וכו' הרב ב"ח כתב וז"ל דתקנת חכמים לומר יהיו לרצון בתר תפלת י"ח כמ"ש בפ"ק דברכות דף ט' ע"ב וכ"כ הרשב"א בתשו' דיהיו לרצון מכלל י"ת ואינו רשאי להפסיק בין סיום י"ח ובין יהיו לרצון באמירת תחנונים ומביאו ב"י ומסתמא כך היא דעת כל הפו' וכו' וכ"פ בש"ע ודלא כמ"ש בהגהת ש"ע דבמקומות אלו דנוהגים להפסיק באלהי נצור קודם יהיו לרצון מפסיקין ג"כ לקדיש וכו' דתלה הדבר במנהג דליתא דכיון דבגמ' אמרו דתקינו יהיו לרצון אחר י"ח מה לנו ולמנהג טעות שלא נהגו כן וכ"כ ב"י בסי' קכ"ג בדין שיפסע ג' פסיעות וכו' דמה לנו ולמנהג טעות יעו"ש עכ"ל. אמנם הר' יונה בפ' תפה"ש כתב דאפי אם יאמר יהיו לרצון אחר התחנונים אין בזה איסור שהרי בברכות עצמן אם בא לומר בסוף כל ברכה מעין הברכה אומר ולא עדיף יהיו לרצון מהברכות עצמן עכ"ל, והביאו ב"י סוף סי' זה' ול"ח פ"ק דברכות או' נ"ד וכתב שם הל"ת דכן מנהיג ארצות הללו אלא שעל מה שכתב מיר"ם ז"ל דרשאין ג"כ להפסיק לענות קדיש וכו' כתב עליו הל"ח שם דאנ חוכך בדבר לפי הטעם שכתב הר"י יעו"ש והביאו שכנה"ג בהגב"י אות א' וכן הט"ז סק"ב הקשה על דברי מור"ם ז"ל שכתב שיכולין להפסיק יעו"ש, וכ"ף פהר"ח אות א' שאינם יכולין להפסיק יעו"ש וכ"כ הברכ"י אות ב' דכן עיקר דהנוהגים לומר אלאי נצור קודם יהיו לרצין לא יפסיקו לענות קדיש וכיוצא יעו"ש וכ"כ הגר"א, וכתב עו"ש הברכ"י דמ"ש הט"ז על עיקר המנהג ולחלק יצא בין מוסיף בברכה דרך עראי לתוספת קבוע אינו מחוור עכ"ד, וע"כ היותר נכון לומר יהיו לרצון קודם התחנונים כדי לצאת אליבא דכ"ע וגם כדי שיוכל לענות קדיש וכו' בתוך התחנונים אם יארע לו, וכ"כ הל"ח שם, שכנה"ג הגב"י או' א' עט"ז או' א' עו"ת או' א' ועין לקמן או' י"ב: