Kaf HaChaim on Orach Chaim 124:30 כף החיים על אורח חיים קכ״ד:ל׳

ל) [סעיף ו'] ויענו אמן וכו' עיין בסי' נהרא השלם דף ט"ו פ' ט"ז שהביא מס' ד"מ מעשה נורא שנעשה בימי הגאון רבי מרדכי יפה בעל הלבושים והוא שהלך הגאון הנז' בעל הלבושים אצל הרב אבוהב ללמוד ממנו חכמת העיבור ויקר מקרה שהיה שם תינוק א' בן הרב אבוהב הנ"ל בחדר אשר הם יושבים ואכל התינוק פרי אחד ובירך בפה"ע בקול רם וענו כל בני הבית אמן על ברכת התינוק והגאון רבי מרדכי יפה לא ענה אמן שלא במתכוין ורבו הנ"ל כאשר ראה שלא ענה אמן על ברכת התינוק כעס עליו כעס גדול והיה מנדה להגאון רמ"י ל' יום כפי נידוי הרב לתלמיד ואח"כ בא הגאון רמ"י לפייס רבו ולא היה רוצה למחול לו ואמר לרבו ימחול ומה פשעי ומה חטאתי והשיב לו רבו הנ"ל ידוע תדע שאהבה גדולה אהבתיך יותר מבני אבל תדע נאמנה שהיית חייב מיתה בשעה שלא ענית אמן על ברכת התינוק אבל באמת אני מוחל לך וספר לו שהיה מעשה במדינות שפני"א קודם גזירות תתנ"ו שאירע מעשה בחסיד אחד שגרם לו הריגה למלכות מפני שפ"א בנו הקטן בירך על הפת ולא ענה לו אמן ואמר לו רבו לרמ"י שלא יתרעם עליו שנדה אותו אלא לבעבור תהיה לי לכפרה ומחל לו ע"ת שידרוש ברבים ולהזהירם על עניית אמן עכ"ד בקיצור ועי"ש באורך, וכתבתי זה להראות כמה גדלה כחה של אמן וכמה צריך האדם ליזהר וליתן דעתו לענות ולכוין בה בכל לב. ועוד עיין בדברינו לעיל סי' נ"ו אות ט' ואו' יו"ד: