Kaf HaChaim on Orach Chaim 124:31 כף החיים על אורח חיים קכ״ד:ל״א

לא) שם ויענו אמן וכו' דאיתא בזוהר ר"פ עקב דכל ברכה. דאתיבו עליה אמן דא איהו בקיומא כדקא יאות וכו' וכ"ש אם היא ברכתא דסגיאין מברכין לה ומעטרין לה בעטרין קדישין ברזא דאמן, אמן הוא רזא דקשרין דכל יחודה וקדושה ברזא דמאריה ומעטר לההיא ברכת' בעטרין עילאין כדקא יאות וכו' יעו"ש יפ"ל ח"ג או' ב':

לא) וכתב הרד"א בתחלת ספרו בשם הר' אברהם ן' שושן ששלושה תפילות שאנו מתפללים בכל יום יש בכל אחת י"ט ברכות ועולין ז"ן ברכות וראה כמה גדול שכר המתפלל עם הצבור כי בתפלה א' שמתפלל עמהם נחשב לו שכר כמתפלל ערב ובקר וצהרים ביחיד כיצד תפלתו בלחש י"ט וחייב אדם שלא לדבר בעוד שש"ץ מחזיר התפלה ושיכוין לשמוע ברכותיה ושומע כעונה הרי י"ט ברכות אחרות וחייב אדם לענות אמן אחר כל ברכה וברכה ואמרו ז"ל בברכות ג"נ ע"ב גדול העונה אמן יותר מן המברך הרי כאלו בירך י"ט ברכות אחרות נמצא כי בתפלה אחת עם הצבור כתקנה נותנים לו שכר ז"ן ברכות ע"כ. והביאו ב"י. וטעם שאמרו גדול העונה אמן משום דאיתא במד"ר באלה הדברים ע"פ והיה אם שמוע תשמעו אמר רבי יהודה בר סימון אמן יש בה ג' דברים שבועה קבלה אמונה שבועה דכתיב והשביע הכהן את האשה וכו' וכתיב ואמרה אמן אמן. קבלה מנין דכתיב ואמר כל העם אמן, אמונה מנין דכתיב ויען בניהו בן יהוידע את המלך ויאמר אמן כן יעשה ה' עכ"ל וא"כ כיון שבאמן נכלל כל הדברים הללו א"כ בענייתו אמן מקבל ברכה עליו באמונה ובשבועה משא"כ במברך פרישה אות ז' א"ר או' י"א. ומי שמברך בכונה גדולה ועצומה הוא יותר גדול מהעונה. א"ר שם בשם של"ה, ש"ץ דפ"ח ע"ד בשם ס' מי"ט: