Kaf HaChaim on Orach Chaim 124:50 כף החיים על אורח חיים קכ״ד:נ׳

נ) שם מיד כשכלה וכו' ואם החזן מאריך בניגון של ואמרו אמן יאמרו אמן מיד כי הניגון הוי הפסק מ"א ס"ק י"ד בשם י"נ י"א בהגב"י סי"ב אות ז' ש"ץ דפ"ה ע"ב חס"ל אות ט' ודוקא אם מאריך הרבה הוי הפסק מ"א שם דכ"כ ר"ז אות י"א ח"א כלל ו' אות ג' וכתב שם הסו"ב דלפ"ז יש לגעור ולמנוע אותם המאריכין הרבה בניגונים במלת אמן עד שלא קרב אות א' לחברתה ואז הקהל שוהין לענות אמן עד שתכלה אריכות הניגון והוא בכלל אמן יתומה וכן בקדושה וקדישים וברכו שמאריכין בניגונין לא יפה עושין דחד טעמא אית להו יעו"ש, וכתב הפרמ"ג בא"א אות י"ד דאין לענות אמן הקהל עד שסיים הש"ץ אמן בקדיש מיהו כשמאריך בניגון יאמרו מיד אחר דאמירן בעלמא אבל במאריך בסוף הברכה בניגון אין לענות אמן כל זמן שלא סיים הברכה עכ"ד וכ"כ בתשו' בית יעקב סי' כ"ב דבשבת ובימים נוראים וכיוצא שמאריך החזן בניגון בסיום הברכה יש ליזהר שלא לענות אמן עד שישלים החזן כל הניגון ואם לאו הוי אמן חטופה יעו"ש, והביאו עיקרי הד"ט סי' ה' אות ל"ג, וכ"כ מ"ב אות ל"ה: