Kaf HaChaim on Orach Chaim 125:4 כף החיים על אורח חיים קכ״ה:ד׳

ד) תחלה תכוין לקיים מ"ע א' שנצטוינו בפ' ונקדשתי בתוך בני ישראל ופרשוהו בזוהר פ' אמור בר"מ שנתחייבנו לקדש שמו י"ת בסוד קדושת נקדישך ונעריצך וז"ש בתוך בני ישראל רמז בזה שצריך האדם לכוין כי בהמשיכו הקדושה העליונה אליו ית' שתמשך עליו בחי' הקדושה ההיא ג"כ ויתקדש האדם מקדושתו ית' וזהו ונקדשתי בתוך בני ישראל שהם יתקדשו והוא יתקדש עמהם בתוכם וזש"ה והתקדשתם והייתם קדושים כנז' בר"מ שנקבל הקדושה מקדושתו ית' שנמשיכה עלינו וכבר נתבאר כי מקום קבלתו אל הקדושה הזאת היא באומרו מלא כל הארץ כבודו כנודע שהוא סוד המלכות ותכוין כי אנו בני המלכות ואנו מקבלים הקדושה ע"י אמנו ולכן צריך שתכוין לכלול עצמך תוך המלכות לקבל מקדושה הנמשכת אליה וזה תכוין באמרך מלא כל הארץ כבודו, שער הכוו' שם פע"ח שם פ"ג, מ"ח שם, ש"ץ שם ובסי' הרש"ש ז"ל כתב דגם בברוך כבוד ה' וכו' כשאומר תיבת ממקומו יכוין להמשיך הארת קדושה לבחי' המלכות ולשורשי הנר"ן שלו וכן בימלוך ה' וכו' כשאומר תיבת לעולם יכוין להמשיך הארת קדושה לבחי' המלכות ולשרשי הנר"ן שלו אלא במלא כל הארץ כבודו הוא לבחי' החכמה דמלכות ולשרשי הנר"ן שלו ובממקומו לבינה דמלכות ולשרשי הנר"ן שלו ובלעולם לבחי' הדעת דמלכות ולשרשי הנר"ן שלו, ויעו"ש הטעם בסוד, וכן בקדושת ובא לציון יכוין בג' המקומות הנז' להמשיך הארת קדושה לבחי' המלכות ולשרשי הנר"ן, שלי במקרא ובתרגום כנז' בזוה"ק פ' תרומה ובסי' הרש"ש ז"ל ומ"ש הרו"ח אות א' דצריך לכוין למסור עצמו על ק"ה בשעת אמירת קדושה ע"ש האר"י ז"ל לא נזכר זה בשער הכוו' וגם אין לו מקום עתה והביאו לזה לפי שלא ראה דברי האר"י ז"ל בשורשן כ"א מה שהעתיק באה"ט בקיצור וסבר ונקדשתי צריך למסור עצמו עק"ה כמ"ש במ"א וזה אינו כי בכאן זה מפורש בזוה"ק ובשער הכוו' בהדיא כי הוא על קדושת נקדישך וכו' כנז':