Kaf HaChaim on Orach Chaim 128:253 כף החיים על אורח חיים קכ״ח:רנ״ג

רנג) [סעיף מג'] אחר ז' ימי אבילות נושא כפיו וכו' הגה, וי"א דכל זמן האבילות אפי' עד י"ב וכו' כ"כ המרדכי פ' הקורא את המגילה עומד בתוך י"ב חודש על אביו ועל אמו נוהגים שאין נושא את כפיו ושמצריכין אותו שיצא מבהכ"נ קודם שיתחיל בעבודה עכ"ד, והביאו ב"י וכתב עליו דאינו יודע שום טעם למנהג זה דאפי' בתוך ז' ימי אבילות נראה שנושא את כפיו שהרי אבל חייב בכל מצות האמורות בתורה, ובשה"צ כתב שר"י בר יהודה נתן טעם למה שנהגו שכהן שאירע לו דבר בקרובים ושינה מקומו שלא לשאת כפיו כ"ז שאין יושב במקומו לפי שכל מי שעומד לברך ראוי לו שיהא שרוי בשמחה עכ"ל ובארצות הללו לא נהגו כן ומ"מ אפשר לסמוך על טעם זה לשלא ישא כפיו בעודו בז' ימי אבילות ואם יש כהנים אחרים בבהכ"נ צריך לצאת חוץ לבהכ"נ בשעה שקורא כהנים כדי שלא יהא עובר בג' עשה עכ"ל ב"י וכך הם דבריו כאן בש"ע, ומור"ם ז"ל כתב בהגה דברי המרדכי כנז' ומשמע מכל זה דאבל אפי' תוך ז' לפום דינא חייב הוא בנ"ר ומה שאינו עולה הוא דוקא מצד מנהגא בעלמא משום שאינו שרוי בשמחה וכ"כ הלבוש, וכ"מ מדברי המ"א ה"ק ס"ה שכתב דאפי' בחול אם קראוהו צריך לעלות דאל"כ עובר בעשה יעו"ש, וכ"כ הפר"ח אות מ"ג דדין זה דאבל לא ישא כפיו אין לו טעם ושורש ועיקר יעו"ש, וכ"כ המאמ"ר אות ן' דאבל תוך ז' דעת הרבה מאחרונים ז"ל שאם לא יצא ועקר רגליו ברצה או שאמרו לו לעלות דצריך לעלות וכתב ודלא כהא"ר יעו"ש וכ"כ ח"א כלל ל"ב אות ט' והרדב"ז ח"ב ס' א' כתב שכהן שהוא אבל חייב לישא את כפיו בימי אבלו שלא מצינו שפטרו את האבל מכל המצות האמורות בתורה אלא מן התפילין ביום א' וכו' והאריך קצת בזה ולבסוף מסיק וכתב הילכך אינו רואה טעם שיבטל הכהן ג' מ"ע בשום זמן ואפי' ביום הקבורה אלא א"כ היה מיתו מוטל לפניו יעו"ש והביאו הש"ץ דקפ"ה ע"א וכן לפי דברי הרש"ש ז"ל שכתב לפי סודם של דברים אבל חייב בתפילין דר"ת והבאנו דבריו לעיל סי' ל"ח אות כ"א נראה דה"ה דתייב בנ"כ דדא ודא אחת היא שניהם מצד מוחין דאבא (פי' חכמות דבינה שהם ישסו"ת כידוע דבחול נמשכין מוחי דישסו"ת ובזה לא יקשה לך מ"ש בשעה"מ פ' ויחי דשם מדבר באבא דחכמה שהם מוחין דאו"א עילאין הנמשכין בשבת כידוע ועי"ש ובנה"ש הנד"מ די"ט ע"ב ודו"ק) כמבואר בשער הכוו' דרוש ו' דתפילין ודרוש ה' דחזרת העמידה יעו"ש, וע"כ כיון דאבל תוך ז' חייב בנ"כ לפום דינא בין ע"פ הפשט בין ע"פ הסיד ואינו אסור כ"א לפי המנהג אם בא לקיים המצוה תוך ז' אין מוחין בידו ואם בא לבטל ולצאת חוץ קודם לרצה הרשות בידו כיון שיש לו על מה לסמוך אבל אם לא יש כהנים אחרים אלא הוא נראה דהיותר נכון לעלות כדי לזכות את הרבים וגם כי נ"כ יש לה טעם בסוד שצ"ל בחזרת העמידה כמבואר בשער הכוו' דרוש ה' דחזרת העמידה ולמה יבטל תיקון זה דלצורך הרבים משום חששת המנהג ועיין בחס"ל אות ח"י שכתב דאפי' בתוך ז' אם נושא כפיו תע"ב טוב והביאו בן א"ח פ' תצוה אות כ"ב יעו"ש וכ"ז הוא מיום ב' ואילך אבל ביום קבורה לא ישא כפיו כלל כיון דלא יש ביום ההוא בחי' תפילין כמבואר בשער המצות פ' ויחי וא"כ ה"ה לנ"כ כנז"ל, ועיין בדברינו לעיל סי' ל"ח על סעי' ה' ודו"ק ועוד עיין לקמן אות רנ"ו ואות רס"ב: