Kaf HaChaim on Orach Chaim 128:254 כף החיים על אורח חיים קכ״ח:רנ״ד

רנד) שם ובתוך ז' וכו' אונן לא ישא כפיו וכ"כ בהגהה אשר סביב המרדכי שנדפס בקראקא וכתב שם הטעם שכהן העובד מברך ואונן אינו עובד, כנה"ג בהגב"י מ"א ס"ק ס"ד וכתב שם ט"א מפני שאינו שרוי בשמחה יעו"ש וכ"כ א"ר אות ע"ט סו"ב אות ג' י"א בהגב"י ש"ץ דף קפ"ב ע"ד וכ"כ הרדב"ז בתשו' ח"א סי' א' והביאו הבי"מ אות מ"ג וכתב הפרמ"ג בא"א אות ס"ד דהיינו בשבת ויו"ט דבחול בל"ה פטור מכל המצות ואסור לברך ברכה לבטלה כמבואר ביו"ד סי' שמ"א עכ"ל מיהו מדברי הפו' הנז' משמע דאפי' בחול. איירי וע"כ נראה לפרש ע"ד מש"ל סי' ע"א אות ז' דאם יש מי שישתדל עבורו רשאי לקרוא ולהתפלל אפי' בחול יעו"ש וכתב הפר"ח אות מ"ג דאפי' אם קראו לו לא יעלה אבל אם עלה לא ירד יעו"ש והביאו י"א שם ש"ץ שם בי"מ שם אבל הפרמ"ג בא"א שם ובמש"ז סוף הסי' כתב דאפי' אם עלה ירד וכ"נ דעת המט"י אות א' וכ"מ משה"מ פ' ויחי שכתב דבאונן לא יש בחי' תפילין משמע דה"ה נ"כ וכתב המו"ק דאפי' בשבת ויו"ט שחייב האונן בכל המצות לא ישא את כפיו משום דדמי לעבודה ומשמע ביומא די"ז דאונן ביו"ט נמי אסור לעבוד ומחיל עבודה יעו"ש והביאו עיקרי הד"ט סי' ה' אות ס"ט בי"מ אות מ"ד ומיהו נראה דדוקא אם עלה בשבת ויו"ט לא ירד כיון דחייב בכל המצות:

רנד) ואם נודע באמצע נ"כ שמת לו מת ונעשה אונן א"ל להגיד לו עד שיגמור דאינו אלא מדרבנן כיון שאינו בשמחה אבל כשנודע שיש שם טמאת מת צריך לצאת אפילו באמצע שהרי נ"כ אינו דוחה טמאה ואם יש גוסס שם נ"ל דמותר לכנוס לנ"כ ח"א כלל ל"ב אות ט' והב"ד פ"ת וא"ח אות מ"א ומיהו מ"ט ואם יש גוסס וכו' זהו דוקא לפי הברת המתירין שכתב מור"ם ז"ל בהגהה ביו"ד סס"י ש"ע אבל לדעת מרן אסור וכן הוא דעת הב"ח כמ"ש בש"כ שם סק"ד וכ"ה דעת האחרונים כיעו"ש ומן התימה על האחרונים הנז' שהביאו דברי הח"א בסתם וכאילו אין חולק בזה וע"כ אין לסמוך ע"ז לעשות מעשה ועוד עיין לעיל אות י"א: