Kaf HaChaim on Orach Chaim 128:40 כף החיים על אורח חיים קכ״ח:מ׳

מ) שם והלוי יוצק מים וכו' דהכי איתא בזוה"ק פ' נשא דף קמ"ו ע"א בסופו תאנא כהן דבעי לפרשא ידוי בעי דיתוסף קדושה על קדושה דיליה דבעי לקדשא ידוי על ידא דקדישא, מאן ידא דקדישא דא ליואה דבעי כהנא ליטול קדושא דמיא מידוי דכתיב וקדשת את הלוים הא אינון קדישין וכתיב בהו בלוים וגם את אחיך מטה לוי וגו' מכאן דכל כהן דפריס ידוי בעי לאתקדשא ע"י דקדישא ליתוסף קדושה על קדושתיה וע"ד לא יטול קדושה דמייא מבר נש אחרא דלא הוי קדישא, ובצניעותא דספרא תאנא לוי דאתקדש כהנא על ידוי בעי הוא לאתקדשא בקדמיתא. ואמאי לוי ויתקדש על ידא דכהנא אחרא. תאנא כהנא אחרא לא בעי דהא כהן דלא שלים לא בעי האי כהנא שלים לאתפגם על ידא דפגימא דלא שלים, אבל לוי דאיהו שלים ואתחזי לסלקא בדוכנא ולמפלת במשכן זמנא הא שלים הוא והא איקרי קדוש דכתיב וקדשת את הלוים עכ"ל, והביאו ב"י וכך הם דבריו כאן בש"ע, ומשמע מדברי הזוה"ק הנז' דאם אין שם לוי לא יטול ע"י ישראל ולא ע"י כהן אחר אלא יטול בידיו, מיהו הב"ח כתב בשם מהר"י מולין דבמקום שאין לוים אם יש בכור פטר רחם יתן מים לכהנים לנטילה לעלות לדוכן יעו"ש והביאו שכנה"ג בהגב"י או' ג' עו"ת או' י"ג, ט"ז סק"ג, עט"ז או' א' מ"א סק"ז א"ר או' יו"ד, וכתב שם המ"א דמשמע מלשינו דוקא בכור לאם אבל בכור לאב לבד לא מצינו בו קדושה האידנא עכ"ל, והביאו ש"ץ דקמ"ג ע"א, ר"ז אות יו"ד, ח"א כלל ל"ב. אות ח' חס"ל אות ג' בי"מ אות י"א, בן א"ח פ' תצוה אות ז' אמנם לא ראיתי מי שנוהג כן ונראה דסומכין על פשט דברי הזוהר דמשמע דוקא לוי ואם לאו לא יטול כ"א בידיו: