Kaf HaChaim on Orach Chaim 131:69 כף החיים על אורח חיים קל״א:ס״ט

סט) שם. ולא בבית החתן, נהגו שלא ליפול על פניהם בתוך ז' לחתן כשהחתן בבהכ"נ וראיתי פה תרי"א יע"א נוהגין שלא ליפול ביום ו' שהוא שמיני לחופתו ולא מצאתי בזה שום טעם ואולי סוברים דשבעת ימי המשתה אינם כז' ימי האבל דמקצת יום ז' ככולו אלא ז' ימים שלמים מעת לעת בעינן ולפעמים אין החתן נכנס לחופה ביום ז' עד לערב ומשם נשתרבב המנהג שלא ליפול אף ביום ו' שהוא שמיני לחופתו. כנה"ג בהגב"י. והביאו מ"א ס"ק י"ב וכ"כ המחב"ר בק"א או' א' חתן שנשא יום רביעי אחר חצות ביום ד' הבא בשחרית יש שנהגו שלא לומר תחנונים אם יש חתן ונראה דמנהג יפה הוא לפי מ"ש הגו"ר א"ח כלל א' סי' כ"ח לענין ז' ברכות בסעודת יום ח' בחצות דז' ימים שלמים בעינן וכן עשה הרב מהר"ר יצחק קשטרו יעו"ש וא"כ שפיר נהגו שלא לומר תחנונים ביום ח' בבקר ולפ"ז גם במנחה אם מתפללים קודם זמן דעשה חופה וז' ברכות לא יאמרו עכ"ד, וכ"כ בספרו קש"ג סי' י"ט או' כ"א. והביאו הש"ץ דף קנ"ב ע"ב ומיהו בתשו' כנסת יחזקאל סי' ס"ה כתב מקום שנהגו לעשות הנשואין ביום ד' אחר חצות ועושין סעודה ומברכין ז' ברכות וקודם חצות יום ד' השני עושין סעודה ומברכין ברכת חתן שסוברין שז' ימים מעת לעת בעינן טועין הם ומבטלים מנהגם שהם ברכות לבטלה אבל אם אינם עושים סעודה ביום ד' הא' אחר החופה כ"א בליל ה' יעמדו במנהגם לברך עד יום ה' יעו"ש והביאו י"א בא"ה סי' ס"ב. זכ"ל ח"ג חא"ה או' ב' שע"ת בזה הסי' או' י"ד וכתב וכן נראה לענין התחנונים. וכן בתשו' באר יצחק סי' כ"ג הסכים להכנ"י דאין מונים מעל"ע ואף שכבר נהגו בנ"א כהמ"א אך ז' ברכות בודאי אין לברך דהוי ברכה לבטלה יעו"ש. והביאו פ"ת וא"ח או' ח' וגם החיד"א במחב"ר שם הזכיר דברי הכנ"י הנז' וכתב דלעניין נ"א מיהא שפיר נהגו אך לז' ברכות צריך להתישב. והביאו הש"ץ שם, שע"ת שם בי"ע בדיני נ"א או' ז' ועיין בכללי הרא"ש כלל כ"ו ס"ב שכתב דז' ימים מתחילין מז' ברכות ולא מסעודה ופסקו מור"ם ז"ל בא"ה סי' ס"ב סעי' ה' והביאו הזכ"ל שם. ועיין זכ"ל ח"א או' ו' מ"ש על דברי המחב"ר הנז' וא"כ כיון שיש פלוגתא בזה נראה לענין דינא דאם עשו החופה וז"ב קודם בוא השמש חשבינן אותו יום ליום שלם ואפי' לא עשו סעודה באותו היום וכמו שאר הימים דודאי אם אירע שלא עשו סעודה דאין מוסיפין עוד יום אחר ואחר תשלום עוד ששה ימים שלמים אין אומרים עוד ז"ב וגם נופלין ע"פ וכן המנהג פה עיה"ק ירושת"ו כמ"ש בס' התקנות של ירושלים במנהגים בדיני נ"א או' י"ב. רק במקום שנוהגים כהרב כנ"י או כהכנה"ג והמחב"ר אין למחות בידם: