Kaf HaChaim on Orach Chaim 139:24 כף החיים על אורח חיים קל״ט:כ״ד

כד) גם צריך ליזהר כשיעלה לקרות בס"ת שיאחז בס"ת בב' ידיו ולא בתיק כ"א ביריעה עצמה יד אחד מצד זה ויד אחד מצד זה אבל תאחוז אותה ע"י מפה של הס"ת לא בידך ממש, כאמרם ז"ל כל האוחז ס"ת ערום נקבר ערום מאותה מצוה:

כד) והנה זו היא הכוונה שיכוין בשעה שאוחז ס"ת בידו, יכוין שהס"ת הוא סוד שני שמות אהיה, האחד במילוי יודי"ן והאחד במילוי ההין שהם קס"א וקנ"א, ושניהם בגי' חדש, ותכוין שע"י שני ידיך האוחזות בו נשלם ונעשה שם, בסוד וקורא לך חדש והנה שם וספר חשבונם שוה, והענין הוא כי באהי"ה, דיודי"ן יש בו י"ד אותיות ד' בפשוטו ועשרה במלואו' והרי זה כנגד יד ימינך שהיא כנגד י"ד אותיות הנז' וכנגדם יש י"ד אותיות אחרים באהיה דההי"ן ביד שמאלך, ואם תחבר ב"פ י"ד הנז' יהיו בגי' כ"ח עם הב' אהיה עצמה שהם בגי' חדש כנז' נמצא שכ"ח וחדש הם בגי' שם והם בגי' ספר ונמצא כי ספר הוא בחי' שני שמות אהיה דיודי"ן וההי"ן העולים חדש ועם כ"ח אותיותיהם הם בגי' שם והם ספ"ר, וז"ס כוונת הס"ת, ואחר שאחזת אותו בשני ידיך וכוונת בו הכוונה אז תכוין לכלול יד שמאל ביד ימין כנודע ואז תסיר משם יד שמאלך ותשאר יד ימינך לבדה אחוזה בס"ת כל זמן קריאתך בו כנז' שער הכוו' שם, פרע"ח שם וזה דלא כמ"ש העט"ז ומ"א ס"ק י"ג לאחוז בעמודים ואנו אין לנו אלא מ"ש בשער הכוו' שסדר מהרש"ו ז"ל ודלא כמו שמביאים משאר כתבי המקו' אשר לא סמך הרב ידו עליהם כנודע, ומשאמר ותשאר יד ימינך לבדה אחוזה בס"ת כ"ז קריאתך בו משמע הא קודם הקריאה שהוא בשעת ברכה עדין שני הידים אחוזים ביריעה עד סוף הברכה, וכ"ב המ"א ס"ק י"ג אמ"ל ולד"א שם אות נ"ה, חס"ל או' ט"ז בן א"ח שם, קיצור ש"ע סי' כ"ג או' ג':