Kaf HaChaim on Orach Chaim 143:33 כף החיים על אורח חיים קמ״ג:ל״ג

לג) שם בהגה, אבל משום חסירות ויתרות אין להוציא אחר וכו' כגון ווין או יודי"ן מלאים או חסרים וכ"כ הלבוש אבל לא תליא מילתא אם יש להם פי' אחד כגון כבש וכשב בזה צריך להוציא אחרת דמ"מ תיבה אחרת היא ולא כפי מ"ש קצת בעלי בתים דבפי' המילה תליא מילתא וזה אינו, ט"ז סק"ב, מ"א סק"ז, ח"א כלל ל"א או' ל"ג וכתב שם המ"א בשם מהר"ם מלובלין סי' צ"ו דה"ה אם כתב רחבה במקום רחבו מיקרי שינוי לשון אע"ג דאפשר לקרותו רחבו בחול"ם כמו אהלה יעו"ש, והביאו א"ר או' ז' וכתב דה"ה אם נמצא ירדנה בפרך במקום ירדנו צריך להוציא ס"ת אחרת יעו"ש, ואם נמצא בס"ת וחמשתיו חסר יו"ד בין תיו לוי"ו אף שנוכל לקרות התיבה בלא יוד כאלו כתובה ביו"ד צריך להוציא ס"ת אחרת תשו' שע"א סי' צ' וכן הדין אם נמצא הוא במקום והוא באר עשק סי' כ"ד, וכן אם נמצא מאין יבמי מלא ביו"ד שיש להוציא אחרת, א"ר שם. ח"א שם ואם כתב מגרשיהן במקום מגרשיהם כתב בתשו' צ"צ סי' קי"ט דא"צ להוציא אחר והביאו מ"א וא"ר שם אבל השבו"י ח"ב סי' ג' השיג עליו וכתב דצרי' להוציא אחר ושכן הסכים בתשו' נשאל דוד ובס' חנוך בית יהודה סי' ה' יעו"ש. וכ"כ בתשו' באר עשק סי' כ"ד ולא האריך בזה והסכים להחמיר דאפי' אם קראו יותר מז' בסדר היום ולבסוף נמצא בו אות חסר אפי' שאינו משנה כונת המלה כגון ו' דמלת והוא דצריך להוציא ס"ת אחרת יעו"ש, והב"ד בס' אמ"ל בדין דברים הפוסלים את הס"ת או' י"ד לד"א סי' י"א או' י"ד, אלא שכתב שם הלד"א דבמקום שנהגו כהוראת הכנה"ג אין להוציא אחר אם נמצא בז' ועיין בדברינו לעיל או' כ"ב, ועוד עיין בס' אמ"ל שם ובלד"א שם ובי"מ ומש"ז או' ב' ובס' כר"ש ושע"א ש"ה וש"ו קיצור ש"ע סי' כ"ד איזו חסר ויתיר פוסל ואיזו אינו פוסל ואין להאריך בזה כי רבים הם והכלל העולה דכל שנשתנה הענין או הלשון צריך להוציא אחרת ומ"ש שם המש"ז דכל שיש מחלוקת הפו' אי הוה זה טעות או לא אין להוציא אחרת וכו' יעו"ש והביאוהו האחרונים נלע"ד דאדרבא יש להחמיר כשיש מחלוקת הפו' ולהוציא אחר משום דדעת מרן ז"ל לאסור כל ס"ת פסולה וכן יש הרבה מהאחרונים דסברי כוותיה וגם ע"פ הזוה"ק הוא חמור מאד כמש"ל באו' הקודם, ועוד דגם אם יוציאו אחר ליכא ספק ברכות אלא אדרבא מתצלי מס"ב וליכא בזה אלא משום כבוד צבור והצבור ימחלו כדי לקיים מצוה כתקנה וכ"ז לס' מור"ם ז"ל אבל מנהג הספרדים להוציא ס"ת אחר בכל מין חסר ויתיר ואפי' בדבוק בעלמא כמ"ש באו' הקודם: