Codes
Kaf HaChaim on Orach Chaim 22:10 כף החיים על אורח חיים כ״ב:י׳
Part of: Siman 22
Reading: Quotes in Hebrew and EnglishQuotes in Hebrew and EnglishQuotes in Hebrew and EnglishQuotes in Hebrew and EnglishQuotes in Hebrew and EnglishQuotes in Hebrew and EnglishQuotes in EnglishQuotes in English
י) שם בהגה. ומברך בשעת עיטוף ראשון, כתב הפרמ"ג בא"א סוף אות א' וז"ל יראה דל"ד עיין רכ"ה בלבוש עכ"ל. ור"ל דלא דוקא בעיטוף ראשון יברך שהחיינו אם לא בירך בשעת עשייה אלא כל זמן שיזכור שלא בירך שהחיינו יברך ואפ' בעיטוף ב' או ג' וכמ"ש הלבוש סי' רכ"ה סעי' ג' בענין ברכת שהחיינו של פרי חדש דאם לא בירך בראיה אי באכילה ראשונה יכול לברך בשנייה או אימתי שיזכור וכו' יעו"ש. אבל דע דדין זה בפלוגתא שניא עיין ב"י סי' רכ"ה דלה"ר מנוח והסמ"ק אם שכח ולא בירך בראיה ראשונה שוב לא יברך בראיה שניה ולמהר"י מולן מברך יעו"ש. וכתב שכנה"ג בהגב"י שם אות א' דכמחלוקת בראייה כן מחלוקת באכילה שאם אכל פרי חדש ולא בירך ברכת שהחיינו כשאוכל פעם אחרת הפרי הזה למר מברך ולמר אינו מברך וכ"כ הרדב"ז בנדפסות עכ"ל. וכ"כ יד אהרן שם בהגב"י מאמ"ר שם אות ג'. וכתב שם שכנה"ג וז"ל ולענין הלכה בס' המפה סי' ק"ל פסק כמהר"י מולן ז"ל שמברך שהחיינו אבל הרב בס' הקצר לא הזכיר מחלוקת זה ונראה שדעתו ז"ל דכיון דהוי ספק ברכות נקטינן להקל ולא יברך וכן נ"ל עיקר עכ"ל. וכ"כ המ"א שם סק"ט לדידן אם לא בירך באכילה ראשונה שוב לא יברך. וכ"כ ח"א כלל ס"ב אות ח' שתילי זיתים שם אות ח' קיצור ש"ע סי' נ"ט אות י"ד. וא"כ נמצינו למידין כמו גבי ברכת שהחיינו על פרי חדש אם שכח ולא בירך בשעת אכילה ראשונה שוב לא יברך. מפני שכבר נהנה הכא נמי גבי טלית אם שכח ולא בירך שהחיינו בשעת הלבשה א' שוב לא יברך אחר הלבשה והעטפה מפני שכבר נהנה בלבישת הטלית אמנם אם הניח הטלית על גופו ונזכר קודם העטיפה שלא בירך שהחיינו (כמו מנהג בית אל יכב"ץ שלובשים הטלית על גופם ואח"כ מעלים אותו על כתפיהם ומתעטפים) או שנתעטף בטלית ונזכר שלא בירך שהחיינו קודם שהורידו על גופו ונתלבש בו (כמו שנוהגים לעשות העטיפה קודם שמורידים את הטלית על גופם עיין בדברינו לעיל סי' ח' אות ג') יכול לברך כיון שלא נגמרה עדיין ההלבשה בטוב אבל אם גמר ההלבשה שהניח הטלית על גופו וחזר והעלהו על כתיפו ונתעטף בו וחזר והורידו על גופו ונתלבש בו בטוב לא יברך עוד. ולא כמ"ש העט"ז שיכול לברך כל זמן שהוא מעוטף יעו"ש. ונראה דאם נזכר תיכף אחר ההלבשה והעטפה ולא שהיה זמן מה ג"כ דיכול לברך כיון שעדיין לא נהנה מהלבשה ממש ;