Kaf HaChaim on Orach Chaim 40:13 כף החיים על אורח חיים מ׳:י״ג

יג) שם או שיניחם בכלי תוך כלי וכו'. ובענין מזוזה כתב המ"א סק"ב דאם קבועה בפנים בחדר צריך ג"כ בכלי תוך כלי ואם יש זכוכית על השם די בפריסת סודר עליה, וכתב ועיין ביו"ד סי' רפ"ו סעיף ב' שכתב שם הט"ז דכסוי זכוכית לא מהני וביאר המ"א דכוונת הט"ז דלא סגי בזכוכית עם כלי אחר דבכלי אחד פשיטא דאסור והוא ז"ל התיר יעו"ש, וכ"כ המ"א בסי' ר"מ ס"ק י"ז בפשיטות דגם המזוזה צריך לכסות בכלי תוך כלי, וכ"כ סו"ב בזה הסי' אות ד' מט"י אות ב' א"ר אות ב' יד אהרן בהג"הט, זכ"ל בספרו חס"ל חא"ח סי' ד'. וכתב שכ"כ הרב דברי חפץ יעו"ש, חכמת אדם כלל קכ"ח אות יו"ד קיצור ש"ע סי' ק"ן אות ו', חס"ל אות ב', אמנם הרב מאמ"ר אות ב' כתב על דברי המ"א הנ"ז דאינו מוכרח ומסתמיות דברי מרן ז"ל שם ביו"ד משמע דמזוזה שבחדר שאיש ואשה ישינים ומשמשים שם א"צ כיסוי כלל יעו"ש וכתב שכ"מ מדברי האחרונים ובפרט אם המזוזה מונחת למעלה מעשרה טפחים כמו שהיא ברובא דרובא דיש להקל דכל למעלה מיו"ד תופס רשות לעצמו וכמ"ש ב"י שם בשם הפוסקים גבי עיר שיש בה חזירים ומקום טנופת וכו' יעו"ש וכתב שגם בדברי הט"ז יש לפרש דלא בעי כלי בתוך כלי והא דלא מהני זכוכית משום דמתחזיא וכתיב ולא יראה בך ערות דבר וכו' והטעם שלא הצריכו כלי בתוך כלי במזוזה מפני שהיא קבועה בכותל והוא מקום קביעתה ומצותה ולא בעי זהירות כ"כ שהרי מצוה עושה בקביעותה ומקיים מצותה כמו שהיא שם משא"כ בתפילין וס"ת וספרים ואף כיסוי בעלמא לא בעיא מכח דינא אלא לכבוד בעלמא עכ"ד מיהו סיים וז"ל מ"מ אין בידי להקל וכן ראיתי נוהגים כשיש מזוזה בחדר שאיש ואשה ישנים משימים בגד עליה מלבד הזכוכית עכ"ל, וכ"כ ר"ז אות ה' אחר שהביא דברי המ"א הנזכר וז"ל ויש מי שאומר שמזוזה כיון שקבועה כולה בכותל ואין בה אלא נקב בלבד די שיסתום את הנקב בחתיכת שעוה או דבר אחר שמבטלו שם וא"צ כלי בתוך כלי לפי שהכותל חולק רשות לעצמו לכל מה שבתוכו כשאין נקב פתוח משם לבית, ואף אם המזוזה קבועה בשפופרת מ"מ כיון שהיא מחוברת לכותל הרי היא ככותל, אבל סתימת זכוכית אינה מועלת שכיון שהמזוזה נראית דרך הזכוכית אסור כמו שאסרו ערוה בעששית משום לא יראה בך ערות דבר ותשמיש המטה היא ג"כ גנאי ודומה לערוה וצריך סתימא גמורה שאין המזוזה נראית מתוכה ויש לסמוך על דבריו להקל בד"ס וכו' עכ"ל יעו"ש, וכן רה"ג בס' זבחי צדק ח"ב בשו"ת א"ח סי' ל"ח העלה להתיר אם המזוזה גבוה למעלה מיו"ד טפחים ויש עליה עור שמכסה אותה ואת שם שדי יעו"ש ועיין להרב ל"ח בהלכות מזוזה אות מ"ו. ע"כ לכתחלה יש להחמיר ולחוש לדברי המ"א ודעמיה ובדיעבד יש להקל אם המזוזה גבוה למעלה מי"ט ומכוסה בכסוי אחד וגם שם שדי יהיה מכוסה, ואעפ"י כן יש להאפיל בכסותו בעת תשמיש שלא ייראו רגליו ופניו וראשו וכמ"ש לקמן אות טו"ב: