Kaf HaChaim on Orach Chaim 47:1 כף החיים על אורח חיים מ״ז:א׳

א) [סעיף א'] ברכת התורה צריך ליזהר בה מאד. כדאיתא בנדרים דף פ"א מפני מה אין מצויין ת"ח לצאת ת"ח מבניהן רבינא אמר שאין מברכין בתורה תחילה וכו' ופי' שם המפרש שאין מברכין כשמשכימין לתלמוד תורה. ותלמידי חכמים מתוך שהן זהירין לעסוק בתורה ורגילין בה אינן זהירין לברך כשפותחין ולא מקיימא ברכתא נהיה אנחנו וצאצאינו מלומדי תורה עכ"ל. ועיין טור וב"י. וז"ל הלבוש מאד מאד צריך האדם ליזהר בה להראות שהתורה היא חשובה בעיניו ונהנה ממנה כמו שמברך על כל הנאותיו. ואם אינו מברך עליה אינו זוכה לבן ת"ח שזה עונשו מדה במדה שמאחר שאינו מברך עליה מורה שאינו קורא בה לשמה ואינו משמח עמה ולא נהנה בה אלא היה בעיניו כאומנות בעלמא לפיכך אינו זוכה לשלשלת הנמשך לעוסק בה לשמה דכתיב לא ימושו מפיך וכו' עכ"ל ומהעיקר הזהירות הוא שצריך להבין פירוש המילות ולאמרה בנחת מילה במילה שלא יחסר שום תיבה או אות כמש"ל סי' ה' אות ב'. וגם צריך לאומרה בחשק נמרץ וישים אל לבו אשר הוא מברך על התורה אשר היא חיינו ואורך ימינו בעוה"ז ובעוה"ב: