Kaf HaChaim on Orach Chaim 47:2 כף החיים על אורח חיים מ״ז:ב׳

ב) שם. ברכת התורה צריך וכו' בענין ברכת התורה אם היה דאורייתא או דרבנן. ונפקא מינה דאם היא דאורייתא אם נסתפק לו אם בירך או לא צריך לברך ואם היא דרבנן א"צ לברך וכמ"ש מרן ז"ל בסי' ר"ט סעי' ג' יעו"ש. הנה בדבר זה נחלקו הפוסקים דהרב שאגת אריה סי' כ"ד ס"ל דהיא דאורייתא ובספק בירך ספק לא בירך חוזר ומברך יעו"ש. וכן ס"ל להמו"ק. וכן הסכים הפר"ח ע"ז הסעיף. והב"ד יד אהרן בהגה"ט וכן דעת מהר"א הלוי בס' זקן אהרן סי' ס' יעו"ש אמנם הרב פני משה בתשו' ח"א סי' א' כתב דמדברי הרמב"ם והטור דסתמו לן סתומי ולא כתבו דהוי דאורייתא משמע דס"ל דהוי דרבנן יעו"ש. וכן משמע מדברי מרן ז"ל לקמן סי' ר"ט סעי' ג' שכתב וז"ל בכל הברכות אם נסתפק אם בירך אם לאו אינו מברך וכו' חוץ מברכת המזון שהיא של תורה עכ"ל. מדקאמר חוץ מברה"מ משמע דברכת התורה היא בכלל ברכות דרבנן. וכ"מ מדברי האגור שהביא ב"י בזה הסי' יעו"ש. וכ"מ מדברי הלבוש סעי' א' שכתב ואסמכוה אקרא וכו' ומסעי' י"ב שכתב דברכה אינה מעכבת יעו"ש משמע דס"ל שהיא דרבנן. וכן ס"ל להעו"ת שכתב בסעי' ט' דאם הפסיק בין ברכה ללימוד שאין לו לחזור ולברך דברכות דרבנן. הרי לך בהדיא דס"ל דברכת התורה דרבנן. וכן הסכים מהר"י עייאש בס' מטה יהודה אות א' שכתב דאם נסתפק אם בירך ברכת התורה דלא יברך יעו"ש. ועי"ש במ"ש על דברי הפר"ח, ועוד עיין להחיד"א בברכ"י אות ח' שדחה ראיית הפר"ח. ועוד לו במחב"ר אות א' ואות ב' והסכים שאין לברך מספק משום דכלל גדול הוא ספק ברכות להקל יעו"ש, והב"ד הרב המגיה בש"ץ דנ"ו ע"א, וכן פסק בקש"ג סי' ה' אות כ"ה, סידור בי"ע בדיני ברכת השחר אות כ"ב. וכן דעת המאמ"ר אות א' אלא שכתב דאם נסתפק יכוין לפטור אותה באהבת עולם יעו"ש, וכן דעת כס"א ויפה ללב אות א', וכתב ודלא כמ"ש באה"ט בשם הפר"ח והיד אהרן יעו"ש, ומ"מ הנכון הוא מי שנסתפק לו אם בירך ברכת התורה אם לאו ישתדל לשמוע הברכה מאחר שעדיין לא יצא ויתכוין לצאת וגם יאמר לו להמברך שיתכוין להוציאו כידוע או יברך בלא שם ומלכות וכשיגיע לברכת אהבת עולם יתכוין לצאת בה נמי ברה"ת כדי לצאת ידי המחמירים, ועיין מש"ל סי' מ"ו אות נ"ב:

ב) ודע דהא שאמרנו דאם נסתפק לו בברכת התורה דאינו חוזר ומברך הוא בין בכולם בין במקצתם מה שנסתפק בו לא יברך דהא כתב הפני משה שם והביאו הפר"ח שם דאף לדעת הסוברים דברה"ת דאורייתא הוא ברכה א' בלבד וכ"כ הרב שאגת אריה בסי' כ"ה דברכה אחת היא דאורייתא יהיה מה שיהיה אלא שהוא נטה דעתו לברך אשר בחר בנו יעו"ש, וא"כ לדידן דפסקנו כדעת האומרים דרבנן משום סב"ל אינו חוזר ומברך בכל מה שמסתפק אם בכולם אם במקצתם וברכת התורה שמברכין על קריאת ס"ת בציבור גם הפר"ח ס"ל שהיא מדרבנן כמ"ש בסי' קל"ט אות ח' יעו"ש, וכן כתב הברכ"י בזה הסי' אות ח':