Kaf HaChaim on Orach Chaim 53:16 כף החיים על אורח חיים נ״ג:ט״ז

טז) שם ואיזהו כגון שיהא ריקן מעבירות. וז"ל זוהר ויקרא רבי יצחק אמר אם הכהן המשיח יחטא דא כהן דלתתא דאתתקן לעבודה ואשתכח ביה חטאת לאשמת העם הוא ווי לאינון דסמכינן עליה כגוונא דא שליחא דציבורא דחטי ואשתכח ביה חטאה בגין דעמא לא אשתכחו זכאין גבי קבה"ו ווי לאינון דסמיכין עליה עכ"ל. ובס"ח כתב אותם הש"ץ שאינם מושלמים בתורה ומצית ויורדים לפני התיבה עליהם נאמר ומליצך פשעו בי ע"כ. סו"ב אות א'. ש"ץ דע"ב ע"א וז"ל רמ"א בביאור מ"ש הראני את מראיך. ר"ל תחלה תתקן מעשיך ויהיה צלם אלהים על פניך כמו שהיה קודם שחטאת ואח"כ השמיעיני את קולך בתפלה ובתחנונים כי קולך ערב לפני כאשר ומראך נוה עכ"ל והטעם לזה הוא שאם זוכה האדם לאיזו ניצוץ קדושת השכינה אז תפילתו מתקבלת, ולזה אינו זוכה אא"כ הוא מושלם בכל תרי"ג מצות כמ"ש בתיקונים על מ"ש כל אשר בו מום לא יקרב ולכן אם נמצא בו איזו חטא ווי לאינון דסמיכין עליה, סו"ב שם. וא"כ צריך הש"ץ ליזהר הרבה שלא יפסיק לדבר בין לחש לחזרה דהא אפי' על יחיד כתבו קש"ג סי' ח"י אות א"ך וסידור בי"ע אות י' משם גורי האר"י ז"ל דחטא חמור הוא לדבר בין לחש לחזרה וכ"ש ש"ץ וכמ"ש הפתה"ד סי' קי"א אות ג' וכף החיים להרח"פ סי' ט"ו אות ב"ן יעו"ש דהיאך יעשה איסור ויבא להיות ש"ץ להתפלל חזרה לפני ה' בעד העם. ואינו מתפחד ממ"ש נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה. ועוד יתבאר זה בדברינו על סי' קכ"ד סעי' א' בס"ד: