Kaf HaChaim on Orach Chaim 53:17 כף החיים על אורח חיים נ״ג:י״ז

טוב) שם ושלא יצא עליו שם רע אפי' בילדותו, כתב הרא"ם ז"ל ח"א סי' פ"ו דהרמב"ם ז"ל חלוק על רבינו בעל הטורים ז"ל וסובר דבשליח צבור דעלמא שאינו ש"ץ בתעניות א"צ שיהא פרקו נאה אלא כל שעכשיו יש לו מע"ט אעפ"י שבילדותו יצא עליו שם רע ואפי' עבד ע"ז כיון ששב בתשובה ראוי להיות ש"ץ קבוע וכן עיקר. וכ"כ הרש"ך ח"ב סי' ק"ז והר"א ששון ז"ל סי' קנ"ז וקנ"ח והרב מהר"א די בוטון ז"ל בתשו' כ"י סי' ג', וכ"כ הרש"ל בתשו' סי' ך' דלא בעינן כל המידות הללו אלא דוקא בתעניות ובמעמדות אבל בשאר ימים אפי' בקבע כל שאינו רשע וכל שהוא מרוצה לעם וקולו ערב ורגיל לקרות ממנין לש"ץ יעו"ש. אבל הרשד"ם ז"ל סי' ל"ב וחי"ד סי' קי"ג כתב דהרמב"ם ז"ל אינו חולק על דברי בעה"ט ואף אם הוא חלוק העיקר כדברי רבינו בעה"ט יעו"ש. וכתב בעל משפט צדק ח"א סי' י"ח ואפשר שאפי' לדעת הרשד"ם ז"ל אם נעשה תוגר ושב בתשובה שלמה שיכול להיות ש"ץ אעפ"י ששאלתו לא היתה במי שהמיר דתו יעו"ש. והראב"ד סי' י"ג כתב שכן מוכח מדברי הרשד"ם ז"ל יעו"ש. והב"ד הכנה"ג בהגה"ט ובשיורי בהגה"ע אות ב' יעו"ש. מ"א סק"ח וכתב דאם עבר עבירה באונס לכ"ע מותר. וכ"כ ש"ץ דע"ג ע"ג. אמנם הרב יד אהרן בהגב"י תמה על דברי מהרשד"ם הנז' וסיים וז"ל דלש"ץ דעלמא לא בעינן פרקו נאה וכל שראינו ששב בתשו' ראוי קרינן ביה וכן עיקר. וכן פסקו רוב האחרונים עכ"ל יעו"ש וכ"כ הפר"ח אות כ"ה, וכ"כ הברכ"י ז"ל אות ב' בשם האחרונים וכתב שכן מצא ג"כ בפי' להאשל הגדול רבינו מהר"י בן מיגש זצ"ל בתשו' כ"י סי' צ"ז. וכ"כ מאמ"ר אות א'. ש"ץ דע"ג ע"ב. וכן העלה עו"ת אות ה' וסיים ונ"ל דאם גוזרין הציבור תענית אעפ"י שאין עכשיו תענית צבור מ"מ לא יתפלל ש"ץ כזה וק"ו בר"ה וביוה"כ יעו"ש. וכ"כ א"ר אות ו'. מיהו סיים שם הא"ר דגם בשאר ימות השנה טוב להחמיר כפסק הש"ע ולבוש: