Kaf HaChaim on Orach Chaim 66:23 כף החיים על אורח חיים ס״ו:כ״ג

כג) שם בהגהה וי"א דאמן שעונין אחר ברכת האל הקדוש ואחר שומע תפלה יש לו דין קדושא ויוכל לענות אותם בק"ש וכן עיקר. זהו דוקא דעת מור"ם ז"ל אבל דעת מרן ז"ל אין לענות אמן על שום ברכה ואפי' אחר ברכת האל הקדוש ושומע תפלה שכתב בב"י זהו למד הסמ"ק מדברי הירושלמי ותלמודא דידן משמע דפליג ולפיכך לא כתבוהו הפוסקים עכ"ד. ולפיכך לא כתב זה מרן ז"ל בש"ע דס"ל דאין להפסיק כמ"ש בב"י, וכ"כ המט"י בסי' נ"ט אות א' דהש"ע לא ס"ל כהסמ"ק ואנן קיי"ל כהש"ע שהלכה כמותו בכל מקום ואין לזוז מסברתו יעו"ש. וכ"כ המאמ"ר אות ד' דבאמן דהאל הקדוש ושומע תפלה דעת מרן לאסור ושאר אמנים דברכות לכ"ע אסור והכי נקטינן יעו"ש. וכ"כ הרב המגיה בש"ץ דפ"ז ע"א, קש"ג סי' ט' או' ט"ז. סידור בי"ע בדיני ברכות ק"ש אות ה'. בן א"ח שם. אבל חמשה אמנים שיש מן תחלת הקדיש עד דאמירן בעלמא ואמרו אמן שכתבנו לעיל סי' נ"ו אות כ"ט בשם הכוונות דצריך לענות משמע דיוכל להפסיק ולענות בק"ש וברכותיה גם לדעת מרן ז"ל וכמ"ש ל"ח פ' היה קורא אות כ"ג ע"ש. וכ"כ ב"י סי' נ"ו בשם מהרי"א דאמן שאחר יתברך יענה והביאו מ"א סק"ו, וא"כ לפי דברי האר"י ז"ל שצריך לענות ה' אמנים ג"כ יענה כולם דלא יש הפרש ביניהם. וכ"כ החס"ל סי' ס"ה אות ב' בן א"ח שם, אמנם מן תתקבל ואילך לא יענה אמן דתתקבל או יהא שלמא ועושה שלום אינו אלא מנהג כמ"ש הרמב"ם ז"ל בס' אהבה. ל"ח שם, מ"א שם, י"א בהגה"ט א"ר אות ה', ש"ץ דפ"ה ע"א, ר"ז אות ה', ח"א כלל ך, אות ד', קיצור ש"ע סי' ט"ז אות ג', בן א"ח שם, (ומה שהבין המט"י ז"ל מל"ח דעל הקדישים שאחר תתקבל לא יענה הוא תימה דאיני אלא על עניית אמן כמבואר שם הטעם מפני שאינם אלא מנהג אבל לא על הקדישים שאחר תתקבל אח"כ ראיתי להער"ה בהשמטות לסי' זה שג"כ תמה על המט"י בזה יעו"ש) וכן לברוך הוא וברוך שמו לא יפסיק לענות כמ"ש המ"א סי' קכ"ד סק"ט והביאו א"ר בזה הסימן אות ה', ש"ץ שם. וכ"כ לעיל סי' נ"א אות כ"א דאפילו בפסד"ז אין להפסיק יעו"ש, ועוד עיין מש"ל סי' ה' אות ד':