Kaf HaChaim on Orach Chaim 69:1 כף החיים על אורח חיים ס״ט:א׳

א) [סעיף א'] אם יש בני אדם שהתפללו כל אחד בפני עצמו ביחיד וכו'. כ"כ הר"ן ומהרי"א ז"ל והמנהג הפשוט בינינו שלא לומר קדיש וברכו וקדושה אלא מי שלא התפלל עדיין ואיחר לבא לבה"כ אז כשמגיע לישתבח אומר ישתבח בקול רם וקדיש וברכו ופוסק שם ואינו אומר ברכת יוצר אור בקול רם וכשמגיע לי"ח אומר ג' ראשונות וקדושה וגומר תפלתו בלחש. אבל כל שהתפלל ביחיד אין אומרים קדיש ולא קדושה כלל ולפי הנראה מדברי מור"ם ז"ל בד"מ כן הוא מנהגם אף שלקמן בהגהה לא משמע לגמרי הכי יעו"ש. ומ"מ המנהג שלנו הוא נכון בעיני ואף שמדברי הפוסקים מבואר שיש היתר אעפ"י שהתפללו לא נהגו בו. מאמ"ר אות א'. וכ"כ פתה"ד אות א'. יפ"ל אות א'. מיהו אם הם ששה או ז' נוהגים להתפלל כל העמידה בלחש ואח"כ מביאים ג' מן השוק אעפ"י שכבר שמעו אותם הג' ויצאו י"ח כדי להצטרף עמהם ולקיים מצות חזרת העמידה וקדושה ועניית אמן על ברכות י"ח ומודים דרבנן ואם בשחרית כדי לקיים ג"כ מצות ברכת כהנים. אבל אם אין שם ששה שלא התפללו לא יתפללו לכתחלה בלחש כדי לעשות אח"כ חזרה כמ"ש המ"א סק"ד דאם אין שם ששה שלא התפללו לו יתפלל הש"ץ בלחש רק יתחיל מיד בקול רם יעו"ש. ועיין ר"ז אות ה: