Kaf HaChaim on Orach Chaim 7:2 כף החיים על אורח חיים ז׳:ב׳

ב) שם כל היום כשעושה צרכיו וכו' מברך א"י, מי ששתה סם המשלשל ובדעתו לפנות הבני מעים עד שתכלה הזוהמה מהם כיון שלא הסיח דעתו מעשיית צרכיו לפיכך לא יברך א"י עד אחר גמר ההוצאה הלק"ט ח"א סי' פ"ו, ר"ז אות ו', קו' הש"ע ס" ד' אות ו', ובס' כר"ש כתב בשם שו"ת מוהרא"ף דיהרהר בלבו עי"ש, אמנם הי"א ז"ל בהגה"ט חלק על הלק"ט וס"ל שיברך בכל פעם עי"ש, והביא דבריו החיד"א ז"ל בברכ"י אות ב' וכתב שכן המנהג פשוט לברך בכל פעה ולית דחש לסברת הלק"ט, וכ"כ הכס"א אות ג', וכ"כ הש"צ דף מ"ה והזכ"ל בהל' ברכות אות נו"ן בשם החיד"א ז"ל וכ"כ הרו"ח וז"ל והמנהג עכשיו לברך בכ"פ יען אינו יודע אם יפנה עוד פעם אחרת ובל"ה הוא מסיח דעתו מזה ובר מן דין קימ"ל דכל היכא דפליגי הפוס' אם מברך א"ל מברך ונהגו העם לברך אין לומר בזה סב"ל כי המנהג עיקר וכאשר מתבאר מדברי הברכ"י א"ח סי' רי"ט ובס' נה"ש שם סק"ג וכו' עכ"ל, וכ"כ ה' פני יצחק נר"ו שם אות ז' וסיים דלא כהבי"ע אות ג' שכתב סב"ל וימתין לברך עד שיגמור יעו"ש דליתא עכ"ל, וכ"כ שע"ת אות א' בשם הש"צ, וסיים שם השע"ת וז"ל אך נראה דבשלשול חזק שמרגיש שמיד יצטרך לפנות שנית אסור לברך כדלקמן סי' צ"ב שאפילו בד"ת אסור עי"ש וכו' עכ"ל, וכן מנהגינו לברך בכ"פ כס' החיד"א ודעמיה ואין לומר בזה סב"ל דבמקום מנהג לא אמרינן סב"ל כמ"ש הרו"ח, וכ"כ הזכ"ל ח"א בהל' ברכות אות ס' בשם התה"ד סי' ל"ד והרדב"ז ח"א סי' רכ"ע ומוהרש"ח הביאו הרדב"ם ח"ג דף י"ד ע"ב, וסיים שם הזכ"ל נראה שהוא מוסכם, וכ"כ הרה"ג בן א"ח נר"ו פ' לך לך אות ט"ו: