Kaf HaChaim on Orach Chaim 7:3 כף החיים על אורח חיים ז׳:ג׳

ג) [סעיף ב'] הטיל מים ולא שפשף וכו' א"צ ליטול ידיו אלא משום וכו'. וכן אם עשה גדולים ולא קנח א"צ ליטול ידיו אלא משום נקיות, כן מתבאר מדברי מרן ז"ל ב"י סי' תרי"ג והב"ח שם. והגם דבסי' זה כתב הב"ח דבעושה צרכיו ולא קנח דינו כקנח דחזקה שנגע בבשר מטונף א"נ לפי שטנף גופו וכן צ"ל לדברי הב"ז בסי' זה היינו לדעת הי"א שהביא הטור אמנם הרא"ש לא ס"ל הכי כמ"ש הב"ח בסי' תרי"ג וכן פסק מרן ז"ל בסי' תרי"ג ס"ג וכ"כ השו"ג שם אות ט' ומ"ש הט"ז שם סק"ב מדברי הטור סי' תקנ"ד עיין נה"ש שם שכתב דל"ק מידי דשם איירי כשפשף והוא פשוט. מיהו הישי"ע אות א' כתב דיש להחמיר אף בלא שפשף דחיישינן שמא יגע בידים בעת הטלת מ"ר עי"ש, והר"ז אות ב' כתב דאם נזהר שלא ליגע בערותו א"צ ליטול אלא משום הכון עי"ש וכל זה מיירי כגון שנפנה או שהטיל מים על פני השדה וכדומה אבל אם נכנס לביה"כ קבוע צריך ליטול ידיו משום רוח רעה השורה על הידים בביה"כ כמ"ש לעיל סי' ד' אות ס"ה, ועיין פרמ"ג סי' תרי"ג במש"ז סק"ב: