Kaf HaChaim on Orach Chaim 74:6 כף החיים על אורח חיים ע״ד:ו׳

ו) שם הגהה. וה"ה אם לבו רואה ערות חבירו אסור. כ"כ הטור וב"י. וכתב הב"ח כגון ששנים עומדים במים ולב האחד אינו רואה ערות עצמו לפי שהוא מכוסה בבגד אלא שרואה ערות חבירו שאינו מכוסה נמי אסור לקרות ואע"ג דעיניו חוץ למים ומסתכל בחוץ ואינן רואין את הערוה עכ"ד. והביאו א"ר אות ב' והמ"א סק"א פי' כגון שאין הפסק בין לבו לערות חבירו וכתב הפרמ"ג בא"א אות א' דכוונת דבריו בישנים בטלית אחד רחוקים ואין נוגעים ולבו רואה ערות חבירו וערותו מכוסה בבגד וראשו חוץ לחלוק (ר"ל חוץ לטלית) עכ"ד. וסיבה זה דאזלי לשיטתם בסי' ע"ה סעי' ו' במ"א סק"ט אבל להמחבר שם דעוצם די א"צ לציורים והרב מדשתיק שם אודויי אודי ליה. פרמ"ג שם. ועיין בדברינו לשם בס"ד שכתבנו דיש להחמיר כדעת האחרונים יעו"ש: