Kaf HaChaim on Orach Chaim 94:1 כף החיים על אורח חיים צ״ד:א׳

א) [סעיף א'] בקומו להתפלל אם היה עומד בחוץ לארץ וכו' והכי איתא בפ' תפה"ש דף ל' ע"א, ת"ר סומא ומי שאינו יכול לכוין את הרוחות יכוין לבו כנגד אביו שבשמים שנאמר והתפללו אל ה', היה עומד בחי"ל יכוין את לבו (התו' כתבו דל"ג את לבו ועיין ב"ח) כנגד א"י שנאמר והתפללו אליך דרך ארצם, היה עומד בא"י יכוין את לבו כנגד ירושלים שנאמר והתפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת. היה עומד בירושלים יכוין את לבו כנגד ביה"מ שנאמר והתפללו אל הבית הזה, היה עומד בביה"מ יכוין את לבו כנגד בית קה"ק שנאמר והתפללו אל המקום הזה, היה עומד בבית קה"ק יכוין את לבו כנגד בית הכפורת. היה עומד אחורי בית הכפורת יראה עצמו כאילו לפני הכפורת. נמצא עומד במזרת מחזיר פניו למערב, במערב מחזיר פניו למזרח' בדרום מחזיר פניו לצפון, בצפון מחזיר פניו לדרום, נמצאו כל ישראל מכוונין את לבם למקום אחד, א"ר אבין ואיתימא רבינא מאי קראה כמגדל דוד צוארך בנוי לתלפיות תל שכל פיות פונים בו ע"כ. וכתבו התו' דהכי ק"ל וכן מסקינן ב"ב דף כ"ה ע"ב, וכ"כ הטור וב"י, וכתב רבינו יונה בפ' תפה"ש היה עומד בחו"ל יכוין את לבו כנגד א"י לא תימא כנגד א"י בלבד אלא כנגד א"י וכנגד ירושלים וכנגד המקדש וכנגד בית קה"ק, וכשעומד בירושלים א"צ לכוין כנגד ירושלים שהרי כבר עומד בתוכה אבל יש לו לכוין כנגד ביה"מ וכנגד בית קה"ק עכ"ד, והביאו מרן ז"ל בב"י וכך הם דבריו כאן בש"ע, וטעמא דכולהו משום ששם שער השמים שכל התפלות עולות דרך שם כמ"ש הרב ח"א כלל כ"ב או' יו"ד, ועיין בספרי ס' ואתחנן בפ' עלה ראש הפסגה שדרשו מכאן אמרו העומדים בחו"ל וכו' וכולא שמעתתא הלזו דברייתא דפ' תפה"ש יעו"ש, וכתב הרב ספרי דבי רב דאומרם מכאן אמרו היינו דלכאורה לא ידענו הטעם מה יתן ומה יוסיף הפיכת פנים לצד א"י כיון שהוא עומד חוצה לה, אבל מעלה ראש הפסגה למדנו הטעם, דכי היכי דמרע"ה אע"ג דהיה בחו"ל אהנייא ליה ראייתו מרחוק להוריד השפע והברכה בא"י ה"נ העומדים בחו"ל כשמתפללים צריכים להפוך פניהם כנגד א"י שאין השפע יורד מה"ש אלא בא"י ומשם יכול להתפשט התמצית בחוץ כמ"ש ארץ אשר ה' אלהיך דורש אתה וכו' וארז"ל ע"י הדרישה דורש שאר ארצות עמה ואעפ"י שזה המתפלל אינו רואה בעיניו א"י מ"מ ע"י כוונת לבבו והפיכת פניו כנגדה תיהני ליה במקצת יעו"ש, והרב מנחת אהרן ז"ל כלל ט"ו או' א' כתב דכיון דמחשבה פוסלת חוץ לזמנו וחוץ למקומו תיקנו להפוך פניו לשיהיה לי לסי' ויקיים שויתי ה' לנגדי תמיד יעו"ש, פתה"ד או' א':