Kaf HaChaim on Orach Chaim 98:2 כף החיים על אורח חיים צ״ח:ב׳

ב) שם, צריך שיכוין בלבו פי' המלות וכו' וכן צריך לזהר בתיבות ובאותיות ובנקודות להוציאן כתקנן ובצביונן ושלא יחסר מהם שום דבר, וז"ל סידור נהורא השלם פי"ג דף י"ד ע"ב, על כן צריך האדם להזהר בכל התפלה וההרגל נעשה טבע להוציא מלין דכשירין בשלימותא ולא תחסר כל בה, כי הלא זה ידוע בזוה"ק שבכל אות ואות ובכל קיץ וקיץ תולין כמה אלפים רבבות עולמות עליונים קדושים ונעלמים כמבואר בזוה"ק פ' אחרי דף ע"ג ע"א וז"ל ת"ח מלה קדמאה דאורייתא דיהבין לינוקי אלף בית וכו' יעו"ש שהיוצא מזה כשהאדם מוציא מפיו התיבה כתיקונה מנענע כל העולמות התלוים בהם אך כשאין האדם נותן דעתו ולבו אל הרגשת המבטא היטיב מחליף תיבה זו בתיבה אחרת שאינה כלל בתיקון סדר התפילות וגורם פגמים גדולים ר"ל באותן העולמות הקדושים התלוים באותן האותיות של התיבה כנזכר בזוה"ק בכ"מ דבתערותא דלתתא תליא אתערותא דלעילא, לכן ירגיל א"ע בזה ובתחלת הרגלה יעשה כמ"ש בד"מ שיוציא התיבות ממש כאילו מונה מעוח עד שירגיש בעצמו שבודאי לא יכשל בזה ואז יוכל לדבר התיבות אף במהירות קצת עכ"ל ועיין עו"ש שהביא מעשה נורא ע"ז בחסיד אחד מפורסם בדורי ואחר שנפטר רצו להענישו עונש גדול מפני שלא היה נזהר להוציא האותיות והנקודות כתקנן יעו"ש, ועוד עיין בדברינו לעיל סי' ה' מ"ש בזה בס"ד, וע"כ צריך האדם ליתן לבו ודעתו תמיד חק נתן בכל זמן ועדן שמוציא אותיות ותיבות מפיו בלימוד התורה או בתפלה שלא יאבד מהן שום אות מראשי התיבות או מסופי התיבות כי יש אותיות אשר נבלעים בראשי התיבות ויש באמצע ויש בסוף, וגם הבני אדם אינם שוים במבטא שלהם כי כל אחד יש לו איזה איתיות שאינם יוצאים בטוב במבטא שלו וצריך להשגיח עליהם והמהירות מוכרח שתאבד איזה אותיות והוא לא ידע וכו' ובפרט צריך ליזהר כשמיציא איזה שם מפיו משמות הקדושים שיוציאו ברעדה בקדושה ובטהרה ובכוונה גדולה, והבא לטהר מסייעין אותו מן השמים, וה' יזכינו ולכל ישראל לעשות רצונו ולעבדו בלבב שלם: