Kaf HaChaim on Yoreh Deah 18:119 כף החיים על יורה דעה י״ח:קי״ט

קיט) [סעיף יח'] הטבח צריך שיטול שכר מן הטרפות כמו מן הכשרות. ובריב"ש סי' ת"ק כתב דגם הכרכשות שנוטלים מן הכשרות לבד אסור ליקח מטעם זה ומביאו ד"מ ואע"ג דבחו"מ סי' ש"ו סעי' ד' כתב הרב דטבחים שלוקחים הכרכשות מן הכשרות מקרי שכר ואם ניבלו חייבים לשלם והוא מדברי הטור שם התם מיירי היכא דהמנהג הוא כן אעפ"י שאינו נכון כמו שקרא תגר גם הרמב"ם על המנהג שהיה בזמנו שהיו לוקחים שכר רק מן הכשרות לבד כדאיתא בריב"ש שם א"נ ס"ל להרב דכשנוטל כרכשות מותר לו ליקח מהכשרות לחוד דליכא למימר שיבא להקל כדי ליטול כרכשות דלהא לא חשדינן ליה שיאכל טרפות וא"כ יצטרך למוכרם ומתירא שמא ירגישו בו שאינו אוכלם ומוכרם אבל כשנוטל שאר שכר אסור ואפשר שמזה נתפשט המנהג שבקצת מקומות השוחטים לוקחים הכרכשות מן הכשרות ולא מן הטרפות אעפ"י שהוא מנהג רע. ש"ך ס"ק ל"א. והט"ז ס"ק י"ד כתב הטעם ליישב המנהג שלוקחים הכרכשות מן הכשרות לבד משום שלא נחשדו בשביל דבר קטן כזה להאכיל טרפות יעו"ש. אבל הכנה"ג בהגב"י או' ס"ב והתב"ש או' ל"ז דחו טעם זה דאין לחלק בין רב למעט יעו"ש. והרב זב"צ או' צ"א כתב דמקודם היה המנהג הרע הזה בעירם לקחת שכר מן הכשרות לחוד ואח"כ תיקנו שהשוחטים יקחו שכר קצוב מן הקהל ולא מהבהמה כלל ועיקר וכתב וכן ראוי לתקן בכל עיר ועיר יעו"ש. ועוד יש נפקותא כשיקחו השוחטים שכרם מן הקהל כדי שתהיה השחיטה תחת רשות הקהל והם ימנו שוחטים היותר יר"ש ומומחים כדת וכהלכה.