Kaf HaChaim on Yoreh Deah 39:225 כף החיים על יורה דעה ל״ט:רכ״ה

רכה) ואם יוכל לנענע אף שאינה ניתקת במיעוך היד של הטבח. כתב שם רש"ל דהמנהג להתיר בבהמה של ישראל ודוקא בבהמה גסה. וכתב עוד ומ"כ בשם מהרי"ל מתי שמנענעים הריאה ונשאר הסרכא בבשר הריאה טריפה (והיינו אם אינה עוברת במו"מ לנוהגין להקל במו"מ) משום דאין סרכא בלא נקב אבל נשאר בשומן הלב כשרה ודנין אותה כריר בעלמא ע"כ. וכתב עליו דסברא ישרה היא שאם נשאר בבשר הריאה ולא ניתקה אלא מן השומן איגלאי מילתא דמן הריאה באה אכן אם ניתקת באמצע אין כאן הוכחה דמן הריאה היא באה שדרך הריר לינתק באמצע עכ"ל. והב"ד הט"ז ס"ק ט"ו. אמנם הב"י כתב שמצא כתוב אין אנו רגילים לנענע כי אין אנו בקיאין עכ"ל וכתב עליו ב"י ולענין הלכה דברים הללו נראים כי בלא ספק אין אנו בקיאין לנענע עכ"ל וע"כ לא כתב דין הנענוע בש"ע. וכתב הש"ך ס"ק ל"א דגם אנן לא נהיגין הכי לנענע. וכ"כ הפר"ח או' כ"ו. לה"פ או' מ"ז. בל"י או' ל"ה. שמ"ח או' ל"ז. מש"ז או' ט"ו ובשפ"ד או' ל"א. ענ"ה סי' י"ח או' נ"ה. תו"ז סי' ע"ו או' ה' זב"צ או' קצ"א.