Commentaries
Meiri on Avodah Zarah 24 מאירי על עבודה זרה כ״ד
Reading: Quotes in Hebrew and EnglishQuotes in Hebrew and EnglishQuotes in Hebrew and EnglishQuotes in Hebrew and EnglishQuotes in Hebrew and EnglishQuotes in Hebrew and EnglishQuotes in EnglishQuotes in English
כל האסורים למזבח ולדותיהם מותרים חוץ מארבעה והם ולד הנוגחת ר"ל שהמיתה את האדם ולד הנרבעת והנעבדת והמוקצה אף באלו דוקא שנתעברו ואח"כ יצא מהם מעשה זה שנמצא הולד בשעת העבירה אבל נעשית העברה ואח"כ נתעברה שאע"פ שהרביעה עוקרתה אפשר לקצת בהמות שאינן נעקרות בכך ולדה כשר ואפילו נרבעה אחד שהוקדשה ואין צריך לומר אם נרבעה כשהיא חולין ואח"כ נתעברה וכן הדין לאפרוח היוצא מביצת טרפה שמותר כמו שיתבאר במקומו ובתלמוד המערב שבפרק צלמים נחלקו בביצה ע"ז שנעשית אפרוח כהנא וחזקיה כהנא אמר מותרת חזקיה אמר אסורה ובביצת הקדש שנעשית אפרוח כהנא אמר אסורה ור' יוחנן אמר מותרת ופי' שם ר' יוחנן אמר מותרת ופודה אותה כזמן זרעה כלומר כפי מה שהיתה שוה בשעה שהוזרעה כהנא אמר אסורה ופודה אותה כמות שהיא ולענין פסק יראה בע"ז שמותר ובהקדש שצריך פדיון ואם לא פדה מותר בדיעבד כמו שנבאר בפרק צלמים:
לענין יולדת יתבאר במקומו על יוצא דופן שאין אמו טמאה לידה ואין לה ימי טומאה וטהרה עד שתלד ממקום שמזרעת ואין הלכה כדברי האומר ולד מעליא הוא כמו שיתבאר במקומו:
כבר ידעת שמשבאו לירושלם נאסרו הבמות ולא היתה להם עוד התר וכן ידעת שקרבן עולת בהמה אינה באה אלא מן הזכרים בין ליחיד בין לצבור ומ"מ בשעה שהיו הבמות מותרות היו מביאין עולת נקבה בבמת יחיד הא בבמה גדולה והיא במת צבור אין מביאין לעולה אלא זכר ומה שנאמר באנשי בית שמש כשהביאו את הארון על ידי הפרות ואת הפרות העלו עולה לי"י הוראת שעה היתה:
הלוקח בהמה מן הגוי ואין ידוע אם בכרה אם לא בכרה וילדה אצלו הרי זה בכור מספק ונאכל לבעלים במומו שהמוציא מחבירו עליו הראיה ואם נודע זמן לידתה ולקחה תוך זמן שאי אפשר לילד קודם זמן זה הרי הוא לכהן ואע"פ שבסוגיא זו העידו בשיעור זה שכל שהיא בת שלש ומהם למטה אינה יולדת וכל שנכנסה ברשות ישראל אינה יתרה מבת שלש ודאי לכהן אנו רואין בפרות שלנו שיולדות קודם זמן זה ודנין לפי טבע המקומות היתה בהמה זו חמורה שפטר רחם שלה אסור בהנאה עד שיפדה פודה אותה בשה והשה לבעלים הואיל ואין הכהן מביא ראיה אא"כ נודע זמן לידתו והיה המקח תוך הזמן שאי אפשר לו לילד תוך זמן זה כמו שביארנו:
נושאי הארון צריכים שיחזירו פניהם כלפי פנים כדי שיהו אחוריהם כנגד חוץ ולא כנגד הארון וכן כתבוה גדולי המחברים וכן היא בספרי ובמדבר סיני רבה ואף בסוגיא זו רמוזה כן במה שאמרו בפרות ועקמו פניהם כלפי ארון ואמרו שירה: