Meiri on Bava Metzia 114a מאירי על בבא מציעא קי״ד א

האומר הרי עלי מנה לבדק הבית הואיל ופירש הדבר אינו נדון בהשג יד אלא נוטלין כל מה שיש לו ואין מסדרין לו כלל והנשאר ישאר עליו חוב ולכשיעשיר גובין הימנו:

חייבי ערכין ודמים להקדש ממשכנין אותם ואין צריכין להחזיר את המשכון לא של יום ביום ולא של לילה בלילה:

המעריך אבר אחד אם הוא מאברים שאין הנשמה תלויה בהם לא אמר כלום ואם הוא מאותם שהנשמה תלויה בהם נותן ערך כלן מעתה אמר ערך ידי עלי לא אמר כלום ערך ראשי עלי או ערך לבי עלי נותן ערך כלו ומ"מ אם אמר דמי ידי עלי שמין אותו כמה שוה ביד וכמה שוה בלא יד ונותן אותו הפחת ונותן להקדש בדק הבית שכל חייבי הערכים והדמים הולכין לבדק הבית ואם אמר דמי ראשי או לבי נותן דמי כלו וכן במקדיש אבר לבדק הבית ובמקדיש אבר בהמה למזבח דינין אחרים יתבארו במקומם בע"ה:

המקדיש מנה לבדק הבית והפרישו ונגנב או אבד חייב באחריותן שהרי אמר הרי עלי עני שאמר ערכי עלי וקודם שהעריכו כהן העשיר נותן ערך העשיר ואינו יכול לטעון שעני היה ודעתו היה להשג יד אלא נותן כשער של עכשו הואיל ועדין לא נערך על פי כהן: