Meiri on Chullin 140 מאירי על חולין ק״מ

שתי צפרים חיות היו באותן בטהרת המצורע כמו שנתפרש בפרשת זאת תהיה שוחטין האחת ומשלחין האחרת המשולחת מותרת באכילה שלא אמרה תורה שלח לתקלה והשחוטה אסורה בהנאה משעת שחיטה ותקבר ואם אכלה עובר על לא תעשה ועל עשה שנאמר וזה אשר לא תאכלו ודרשו בו זה לרבות צפור שחוטה שבטהרת מצורע ללא תעשה ובמקום אחר נאמר כל צפור תאכלו הא אחרת לא תאכלו ולאו הבא מכלל עשה עשה אבל האוכל את הטרפה אין בה אלא איסור לא תעשה לבד:

צפורי מצורע צריך שלא יהיו מחוסרות אבר וכן שלא יהא בהם שום טרפות הנודע שחט האחת ונמצאת טרפה יקח זוג לשניה והשחוטה מותרת בהנאה שאין שם צפור של מצורע חל על הטרפה כלל כך דרשו רבותינו נאמר מכשיר בפנים ר"ל אשם מצורע וקרבן מחוסרי כפרה של זב ויולדת שביאתן להתירו בקדשים ונאמר מכפר בפנים כל חטאות ואשמות וכן נאמר מכשיר בחוץ והוא צפרי מצורע שבאין לטהרו ומכפר בחוץ והוא שעיר המשתלח מה מכשיר ומכפר האמור בפנים עשה בו מכשיר כמכפר שכל טהרה או כשרות הצריך לזה צריך אף לזה שהרי אף הם אימורים שלהם קרבים אף בחוץ עשה בו מכשיר כמכפר ומה שעיר המשתלח הטרפה פסולה בו שהרי אלו חל עליו הגורל לגבוה היה קרב אף המכשיר והוא צפרי מצורע הטרפה פסולה בו:

שתי צפרים אלו אין לוקחין אותם מצפרים שבעיר הנדחת ולא מצפרים שהוחלפו בדמי ע"ז ולא מצפרים שהרגו את הנפש בין קודם גמר דין בין לאחר גמר דין שהרי כל אלו אסורות בהנאה ולא סוף דבר בצפור המשתלחת שהרי לא אמרה תורה שלח לתקלה והרי צדין אותה לאחר זמן ואוכלין את האיסור אלא אף אותה ששוחטין אסורה בכל אלו:

מצורע ששחטו הצפור האחת שלו וקודם שישלחו את השניה בא מצורע אחר ליטהר לא יאמר לו הבא צפור אחת לשחיטה ותזדווג עם זו הנשארת לזה ואחר שחיטה נשלח את זו על שם שניכם אלא ישלח את הראשונה לשם הראשון וזה האחרון יביא שתים אחרות אחת לשחיטה ואחת לשלוח:

היתה האם טרפה חייב לשלח אבל אם היו האפרוחים טרפות פטור מלשלח את האם שהרי אין כאן תקח לך:

הושיט את ידו לקן ושחט מקצת סימנים של אפרוחים והניחם הואיל ובידו לגמרם הרי יש כאן תקח לך וחייב לשלח את האם אע"פ שלא גמר ומ"מ בזו אם לא שלח אינו לוקה:

היתה מטלית פרוסה על הביצים וחוצצת בין רביצת האם לביצים אע"פ שאין בשר האם נוגעת בביצים הרי זה חייב לשלח ואם לא שלח אינו לוקה וכן אם היתה נוצה תלושה מפסקת ביניהם:

ביצים מוזרות והם שאין אפרוח בא מהם אין הרובצת עליהם בדין שלוח כמו שיתבאר היו ביצים מוזרות מפסיקות בין ביצים הראויים לאפרוח ובין האם חייב לשלח ואם לא שלח אינו לוקה היו כלם ביצים הראויים לאפרוח אלא שהיו שתים שורות של ביצים זו על גב זו ולא נתכון ליטול אלא התחתונים והרי שורה העליונה חוצצת הרי האם בדין שלוח ואם לא שלח אינו לוקה זכר הרובץ על האפרוחים אינו בדין שלוח כמו שהתבאר היה הזכר רובץ על האפרוחים או הביצים והנקבה רובצת עליו הרי האם בדין שלוח ואם לא שלח אינו לוקה וגדולי המחברים כתבו כן באם על גבי אם:

עוף טהור נקבה שהיתה רובצת על ביצים שלא ממינה כגון יונה על גבי ביצי תסיל והוא עוף הנקרא טודו או תסיל על גבי יונה או כיוצא באלו הרי זו בדין שלוח ואף בזו אם לא שלח אינו לוקה:

המשנה הרביעית והכונה להתחיל בה בביאור החלק השלישי ר"ל איזה צד מפקיע את המין המחוייב ממצוה זו ואיזה אינו מפקיע היתה מעופפת בזמן שכנפיה נוגעים בקן חייב לשלח אין כנפיה נוגעין בקן פטור מלשלח אין שם אלא אפרוח אחד או ביצה אחת חייב לשלח שנ' קן קן מ"מ היו שם אפרוחים מפרחים וביצים מוזרות פטור מלשלח שנ' והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים מה אפרוחים בני קיימא אף ביצים בני קיימא [יצאו מוזרות] מה ביצים שצריכין לאמם אף אפרוחים שצריכים לאמם [יצאו מפריחין] שלחה וחזרה אפי' ארבעה חמשה פעמים חייב לשלח שנ' שלח תשלח [את האם] אמר הריני נוטל את האם ומשלח את הבנים חייב שנ' שלח תשלח את האם נטל את הבנים והחזירן לקן ואחר כך חזרה האם עליהן פטור מלשלח אמר הר"מ פי' שלח מקור והמקור נופל על המעט והרב לפיכך חייב מצד שהוא מקור לשלח אותם ואפי' אלף פעמים וכל ההלכה הזאת מבוארת:

אמר המאירי היתה מעופפת ר"ל שהתחילה לעוף בשעה שרוצה זה ליטול את הבנים ואינה רובצת עליהם אם היו כנפיה נוגעות עדין בקן חייב לשלוח שעדין היא בדין רביצה אבל אם עמדה לה מכל וכל עד שאין כנפיה נוגעות בקן יצאה לה מכלל רביצה ופטור מלשלחה אין שם אלא אפרוח אחד או ביצה אחת חייב לשלח לא נאמר ביצים ואפרוחים בלשון רבים אלא שדבר הכתוב בהווה היו האפרוחים גדולים עד שהם מפרחים ואין צריכים לאמם יצאו מכלל בנים ויכול ליטול אף האם:

היו ביצים אלו מוזרות והם שנתחממו תחתיה ושאין אפרוח נוצר מהן כגון שהיו מספנא מארעא אין האם בדין שלוח כלל:

שלח את האם וחזרה קודם שיטול את הבנים חייב לשלחה פעם אחרת וכן כל זמן שתחזור עליהם אפי' מאה פעמים רצה ליטול את האם ולשלח את הבנים אין זה כלום על כל פנים צריך הוא לשלח את האם נטל את הבנים ושלח את האם ואחר כן החזיר את הבנים לקן ואחר כך חזרה האם עליהן פטור מלשלח:

זהו ביאור המשנה וכלה הלכה היא ודברים שנכנסו תחתיה בגמ' אלו הן:

היתה יושבת ואפרוחים או ביצים סמוכים לה מכאן ומכאן ואינה נוגעת בהן בדרך רביצה פטור מלשלח וכן אם היתה עומדת בצד הקן אפי' היו כנפיה נוגעות בצד הקן פטור מלשלח היתה עומדת על שני בדי אילן הסמוכין זה לזה והקן תחתיה כנגד אויר שבין שני הבדים רואים אם כשיתרחקו הבדים זה מזה תהא היא נופלת על הקן בכיוון חייב לשלח ואם לאו פטור: