Meiri on Shabbat 101 מאירי על שבת ק״א

ספינה זו שעשינו את דינה כרה"י ושמותר לטלטל בכלה כרה"י ובלבד בעמוקה עשרה ורחבה ארבעה לא סוף דבר בשאף קרקעיתה רחב ארבעה אלא אף כשמתקצרת בקרקעיתה לפחות מד' ולא תאמר שחודו של קרקעיתה קצר אלא שמתרחב בסמוך לו בפחות משלשה עד שתוך שלשה לקרקעיתה רחב ארבעה או שמקומות שבהם רחבה ארבעה הם ביתר משלשה אלא שנשארים עשרה טפחים גובה ברחב ומלא אותו הקצר קשין ותבן שנמצאו משפת הקשין רחב ארבעה בגובה עשרה אלא אפי' אין בהם רחב ארבעה עד למעלה דנין את כלה ברחב ארבעה ואומרין בה גוד אחית מחיצתא וכאלו הן יורדות ומגיעות עד הקרקע:

מחיצה שביבשה אין אומרין בה גוד אחית מחיצתא והוא שאמרו במי שנעץ קנה ובראשו טרסקל וזרק ונח על גביו שפטור ואפי' הדרן מחיצתה ר"ל שעומד הפוך על הקנה ראשו למטה ודפנותיו נוטות כלפי קרקע שאין אומרים גוד אחית מחיצתא לדונו כרה"י מפני שמחיצה זו הגדיים בוקעים בה ודורסים שם כאלו לא היה שם מחיצה הא בים אומרים בה גוד אחית וכו' ואע"פ שהדגים בוקעין בה בקיעת דגים לא שמה בקיעה הואיל ואין בקיעתם ניכרת מעתה עמוד ברה"ר גבוה עשרה ורחב ארבעה ואין בעקרו ארבעה ויש בקצר שלו שלשה ר"ל שאותו קצר שלו ארוך שלשה שאין לבוד מרוחב ארבעה לקרקע וזרק מרה"ר לתוכו לפי מה שכתבנו פטור שאין אומרים גוד אחית והיאך אמרו בה חייב י"מ שאף זו אין הגדיים בוקעין בה וכן נראה מן הסוגיא שהוא מתרץ מידי איריא התם גדיים בוקעים הכא אין גדיים בוקעים כלומר טרסקל הוא מחיצה שהגדיים בוקעים תחתיה אבל זו אין גדיים בוקעין תחתי' וא"כ אין הדבר תלוי בים ויבשה אלא בבקיעת גדיים ומ"מ חכמי התוס' פירשוה שבקצרה שלו עובי שלשה טפחים אבל לא בארכה וא"כ אין גדיים בוקעים בפחות משלשה:

לפי מה שכתבנו מחיצה תלויה מתרת במים אבל לא בחורבה ר"ל שאם נפלו מחיצות של חורבה מלמטה והם תלויות וקיימות מלמעלה אין אותם המחיצות מתירות לטלטל בחורבה ושמא תאמר והלא אמרו במסכת עירובין שקורה ארבעה מתרת בחורבה אע"פ שיש בה בקיעת גדיים ותירצו גדולי הדורות שפי תקרה וגוד אחית שני דינין ואין מקשין מזו לזו והראיה שהרי פי תקרא הוא בארבעה וגוד אחית אינו אלא במחיצה עיקרה על הדרך שכתבנו בגזוזטרא וכן יראה בפרק כיצד משתתפין בשמועת בור שבין שתי חצרות ואע"פ שאמרוה בטרסקל וטרסקל סתם אין בו גובה עשרה הם מפרשים אותה בגבוה עשרה וכן הם מפרישים בעמוד שהזכרנו בשמועה זו שמה שבו ברחב ארבעה גבוה עשרה אלא שיש לדון בשתי אלו שמאחר שהם נוגעים בארץ טרסקל ע"י הקנה ועמוד ע"י הקצר שלו יש לדון בה גוד אחית אף בלא עשרה:

מאחר שביארנו שמחיצה תלויה אינה מתרת אלא במים ושכל מחיצה שיש בה בקיעת גדיים תחתיה אינה מחיצה לדון בה גוד אחית משלשל בדפנות מלמעלה למטה שהכשיר רבי יוסי במסכת סוכה אין הלכה כן אלא כחכמים שאמרו מלמטה למעלה אם גבוהה עשרה כשרה הא מלמעלה למטה כל שגבוהות מן הארץ שלשה טפחים פסולה ומ"מ יש פוסקים בה כר' יוסי וקל הוא שהקלו בסוכה הואיל ואין בה אלא עשה:

זה שהתרנו בספינות קשורות לטלטל מזו לזו פירושו מזו לזו דוקא אבל מזו לזו ע"י ביצית קטנה שביניהם שאינה קשורה בהם לא ויש חולקים להתיר ממה שאמרו בכאן משה שפיר קאמרת מיהו מזו לזו תנן אלמא אלא מיחה בדבריו אלא מלשון המשנה ומ"מ מודה הוא לו בהוראה ומ"מ אנו גורסין משה שפיר קאמרת בתמיהה והא מזו לזו תנן כלומר מזו לזו דוקא הא ע"י ביצית לא וכן הדברים נראין:

ספינות קשורות שהתרנו טלטולן מזו לזו יראה לפרש כשאין ביניהם שלשה ומ"מ בירושלמי התירו אף ביש ביניהם שלשה אלא שנחלקו אם דוקא כשאין ביניהם ארבעה או אף ביש ביניהם ארבעה ויראה לפסוק כדעת המחמיר:

ספינה המקבלת טומאה כגון ספינת הירדן על הדרך שהתבאר וקשרה בדבר המעמידה והיה ראש הקשר באהל המת או נוגע בכזית מן המת אם היה הקשר של ברזל כגון שלשלאות וכיוצא בהן והרי החרב כחלל בכל מיני מתכות כמו שביארנו בראשון של חולין ונמצא הקשר אבי אבות ומביא לספינה טומאה עד שהיא נעשית אב הטומאה והספינה מביאה טומאה לכלים שבתוכה שהרי אב הטומאה היא ואדם וכלים מקבלים טומאה מאב הטומאה אבל אם לא היה הקשר של ברזל אלא שהוא מדברים אחרים המקבלים טומאה אין כלים שבתוך הספינה טמאים שהקשר אינו אלא אב הטומאה והספינה ראשון ואין אדם וכלים מקבלין טומאה אלא מאב הטומאה וי"מ שמועה זו בספינה שאינה מקבלת טומאה ומפרשי' שהשלשלת נטמא במת ומאהיל על כלים שבספינה והוא מטמא באהל המת מתורת חרב הרי הוא כחלל ואע"פ שלא נאמר חרב כחלל להיותו מטמא באהל אפשר דוקא כשנטמא החרב באהל אבל אם נטמא במגע החלל דינו כחלל לטמא אף באהל ואין הדברים מחוורים ועיקר הדברים בשמועה זו מה שחדשו בה מקצת רבותינו הצרפתים והוא שאין גורסין בשמועה זו חרב הרי הוא כחלל ופרשו הענין שהטומאה בתוך הספינה מאהלת על הטומאה והכלים ואמר שאם היא קשורה בשלשלאות של ברזל הרי היא אהל קבוע ומטמאה כלים שבתוכה באהל אבל אם לא נקשרה בשלשלאות של ברזל אע"פ שהיא קשורה בשאר דברים המעמידים אותה אין שמו קשר להיותה נקראת אהל קבוע וכל שאינו קבוע אינו אהל והוא ששנינו באהלות אלו לא מביאים ולא חוצצין העוף הפורח וטלית המנופפת וספינה השטה על פני המים קשר את הספינה בדבר המעמידה מביאה את הטומאה והדברים נראין: