Rif Bava Batra 23 רי״ף בבא בתרא כ״ג

הוה ליה נוגע בעדותו דאמרינן ומעידין זה לזה (דף מג.) אמאי נוגעין בעדותן הן הכא במאי עסקינן דכתיב ליה דין ודברים אין לי על שדה זו וכי כתיב ליה הכי מאי הוי והתניא האומר לחבירו דין ודברים אין לי על שדה זו ואין לי עסק בה וידי מסולקת ממנה לא אמר כלום הכא במאי עסקינן בשקנו מידו וכי קנו מידו מאי הוי הרי מעמידה בפני בעל חובו ואמר רבין בר שמואל משמיה דשמואל המוכר שדה לחבירו שלא באחריות אין מעיד לו עליה מפני שמעמידה בפני בעל חובו הכא במאי עסקינן דקביל עליה אחריות אחריות דמאן אי נימא אחריות דעלמא כגון דאי נפיק עליה ערעור מחמת גזלנותא משלם ליה מדיליה כ"ש דהוה ליה נוגע בעדותו דניחא ליה דלא נפקא ארעא מידיה כי היכי דלא ליהדר עליה ומשלם דמי אלא אחריות דאתיא מחמתיה כגון דאי אתי בע"ח דידיה וטריף לה מיניה דשותפיה משלם ליה מדיליה דהשתא ודאי לאו נוגע בעדותו :

ונעשין שומרי שכר זה לזה. (דף מג:) אמאי שמירה בבעלים היא אמר רב פפא דא"ל שמור לי היום ואשמור לך למחר (דף מב:) אמר שמואל שותף כיורד ברשות דמי למאי הלכתא אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לומר שנוטל בשבח המגיע לכתפים ובשדה שאינה עשויה ליטע בשדה העשויה ליטע:

(דף מג.) תניא בני העיר שנגנבה ספר תורה שלהן אין דנין בדייני אותה העיר ואין מביאים ראיה מאנשי אותה העיר (אמאי) [ואם איתא] ליסלקו נפשייהו תרי מינייהו ולדיינו שאני ס"ת

דלשמיעה קאי ולא מצו מסלקו נפשייהו אבל מידי דמצו לסלוקי נפשייהו מסלקי ומסהדי וכן הלכתא:

(דף מג:) ת"ר מכר לו בית מכר לו שדה אין מעיד לו עליה מפני שאחריותו עליו מכר לו פרה מכר לו טלית מעיד לו עליה מפני שאין אחריותה עליו מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא אמר רב ששת רישא בראובן שגזל [שדה] משמעון ומכרה ללוי ואתא יהודה וקא מערער דלא ליתי שמעון וליסהיד ללוי דניחא ליה דתיקום בידיה דהדרא ליה והוה נוגע בעדותו ואקשינן וכיון דאסהיד ליה ללוי דדיליה היא במאי נפקא לה מיניה הא לא מצי למיהדר ולמימר דדילי היא וליתיה השתא נוגע בעדותו ופרקינן דאמר ידענא דהאי ארעא לאו דיהודה היא ולא קא מסהיד דללוי היא וכיון דהכין קא מסהיד הוה ליה נוגע בעדותו דיכיל לאפוקה מלוי

ואקשינן ובההיא זכותא דמפיק לה מלוי ליפקה מיהודה כלומר למה ליה לשמעון לאסהודי דלאו דיהודה היא לישבקה עד דנחית לה יהודה ומפיק לה מיניה ^*נ"א בההיא זכותאבזכותא דבעי לאפוקי מלוי ומפרקינן משום דאמר השני נוח לי והראשון קשה ממנו כלומר כגון שהיה לוי נוח לו ויהודה קשה ממנו משום הכין כיון דמסהיד דלאו דיהודה היא נוגע בעדותו הוא ואי בעית אימא לאו משום דיהודה קשה אלא כגון דאית ליה ליהודה סהדי דדיליה היא בין בקושטא בין בשקרא ואית ליה לשמעון נמי סהדי דדיליה היא ולוי לית ליה אלא חד סהדא דדיליה היא ואי שביק ליה ליהודה דאית ליה תרי סהדי דמפיק לה מלוי לא יכיל איהו לאפוקה מיניה דיהודה דאע"ג דאית ליה תרי סהדי דדיליה היא כיון דיהודה נמי אית ליה תרי סהדי דדיליה היא בידא דיהודה קיימא דאמור רבנן ארעא היכא דקיימא תיקום ^*נ"א ולהכי קא בעי ליההילכך צריך ליה שמעון לאסהודי בהדי ההוא חד סהדא דאית ליה ללוי דלאו דיהודה היא כי היכי דתיקום ארעא בידיה דלוי דניחא ליה דהדרא ליה למחר (^*ד"ת מ"זוליומא אחרא והוה ליה שמעון נוגע בעדותו ולהכי אין מעיד לו עליה)

ואקשינן אי בגוזל ונגזל קיימא מתניתא (^*ד"ת מ"זולאו כלוקח ומוכר בעלמא נינהו) אמאי קא מוקמת לה בלוקח מגזלן (דף מד.) לוקמה בגזלן גופיה ולימא הכי רישא בראובן שגזל שדה משמעון ואתא יהודה וקא מערער דלא ליתי שמעון וליסהיד דלאו דיהודה היא דניחא ליה דתיקום בידיה דראובן כי היכי דהדרא ליה ופרקינן האי דקא מוקמינן לה בלוקח מגזלן ולא קא מוקמינן בגזלן גופיה משום דקא בעי למיתנא סיפא מכר לו פרה מכר לו טלית דדוקא מכר דהוה ליה יאוש ושינוי רשות וקנייה לוקח דלא הדרא למארה משום הכין מעיד לו עליה דלאו נוגע בעדותו הוא דלא הדרא ליה אבל גזלן דהדרא מיניה למרה לא לסהיד דנוגע בעדותו הוא כיון דלא סגי ליה דלא למיתנא סיפא מכר משום הכין תנא רישא נמי מכר

ואקשינן וסיפא [נמי] נהי דמגופא מייאש דקני לה לוקח ביאוש בעלים ושינוי רשות מדמיה דידה מי מייאש והא אית ליה מדינא [למישקל] דמי דההיא פרה או דמי דההוא טלית מגזלן גופיה וכיון דאית ליה למישקל דמי דידה מגזלן אישביק ליה ליהודה לאפוקה מלוי לא מצי שקיל דמי מראובן דכיון דמייתי יהודה סהדי דדיליה היא לא מצי שמעון למישקל דמי מראובן משום דאמר ליה האי פרה לאו דידך הות אלא דיהודה הות וכבר אהדרה מיניה דלוי הילכך כד מסהיד ליה שמעון ללוי דלאו דיהודה היא נוגע בעדותו הוא ואמאי מעיד לו עליה ופרקינן לא צריכא דמית גזלן דמדמי [^*מהר"םדידיה נמי] מייאש דאפי' מבניה לא מצי שקיל דמי דתנן הגוזל ומאכיל את בניו והמניח לפניהן פטורין מלשלם

ותו אקשינן ולוקמה ביורש ולימא הכי רישא בראובן שגזל שדה משמעון ומת וירשה בנו ואתא יהודה וקא מערער לא ליתי שמעון ליסהיד לבן ראובן דניחא ליה [לשמעון] דהדרא ליה אבל גזל ממנו פרה וטלית ומת וירשה בנו מעיד לו עליה אמאי קא מוקמת בלוקח בשלמא אליבא דרבא דאמר בפרק הגוזל רשות יורש לאו כרשות לוקח דמי