Rif Bava Batra 24 רי״ף בבא בתרא כ״ד

ולא קנייה היורש לההיא גזילה דכמאן דלא נפקא לה גזלן מרשות (גזלן) דמי דליכא שינוי רשות ומחייב היורש לאהדורי גזילה בעינה למארה ליכא לאקשויי דהא ליכא לאוקמה ביורש משום דלא מצי שמעון לאסהודי ליורש דניחא ליה דהדרא ליה הפרה והטלית והוי ליה נוגע בעדותו אלא אליבא דרמי בר חמא דאמר רשות יורש כרשות לוקח דמי ואישתני ליה רשות גבי יורש כדאישתני גבי לוקח וקנייה יורש לההיא גזילה דהוי ליה יאוש ושינוי רשות כדקאני לה לוקח מאי איכא למימר אמאי לא קא מוקמית לה ביורש

ועוד קשיא ליה לאביי מפני שאחריותה עליו ומפני שאין אחריותה עליו מפני שחוזרת ואינה חוזרת מבעי ליה פירוש דאי בלוקח מגזלן עסקינן והאי דאינו מעיד בשדה ובית משום דניחא ליה דהדרי ליה והא דמעיד בפרה וטלית משום דלא הדרא ליה אי הכי האי דקתני (סיפא) מפני שאחריותה עליו ואין אחריותה עליו מפני שחוזרת לו ואינה חוזרת לו מבעי ליה לתנא למיתני ומדלא תאני תנא הכי שמעינן דלאו בלוקח מגזלן עסקינן ובטיל ליה פירושא דרב ששת

ופרישנא למתניתין כדרבין בר שמואל דאמר רבין בר שמואל משמיה דשמואל המוכר שדה לחבירו שלא באחריות אין מעיד לו עליה מפני שמעמידה בפני בעל חובו אבל פרה וטלית לא מבעיא (דף מד:) סתמא דלא משתעבדא ליה לבעל חובו ולא הדרא ליה דמעיד לו עליה המוכר שהרי אין מעמידה בפני בעל חובו אלא אפילו עשאה אפותיקי נמי לבעל חוב ומכרה מעיד לו עליה דהא לא משתעבדא ליה לבעל חובו ולא הדרא ליה כד מזבין לה כדרבא דאמר רבא עשה עבדו אפותיקי ומכרו בע"ה גובה ממנו שורו וחמורו אפותיקי ומכרו אין בע"ח גובה ממנו מאי טעמא האי אית ליה קלא והאי לית ליה קלא

ואקשינן אי לא חיישת לפרה וטלית ואפילו עשאה אפותיקי לבע"ח משום דלא משתעבדא ליה ולא הדרא ליה כדרבא ליחוש דילמא אקנייה לההיא פרה וטלית לבע"ח דידיה אגב מקרקעי קנין גמור ולא ליסהיד ליה ללוקח עלה דניחא ליה משום דהדרא לבע"ח דידיה כדרבה דאמר ^*בדפו"י רבארבה אקני ליה מטלטלי אגב מקרקעי גבי מקרקעי וגבי מטלטלי ואמר רב חסדא והוא דכתב ליה דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי ופרקינן הכא במאי עסקינן דמעיד לו עליה ולא חיישינן להכי כגון שלקח אותה פרה או אותו טלית ומכרה לאלתר דלא שהתה (לה) גביה דליחוש דילמא אקנייה לבע"ח דידיה

ואקשינן וליחוש דילמא דאיקני א"ל לבע"ח דידיה כדכתבינן האידנא שקניתי ושעתיד אני לקנות הילכך אע"ג דלקח ומכר לאלתר קנייה בעל חוב מעידנא דזבנה וכיון דזבין לה לאו דידיה קא מזבין והדרא לה לבעל חוב ולפום הכין לא יעיד לו עליה שהרי מעמידה בפני בעל חובו ומדלא חיישת להכי דקתני מעיד לו עליה שמעת מינה דאקנה וקנה ומכר דאיבעיא לן בפרק מי שמת ולא איפשיטא בהדיא לא ממתניתין ולא מברייתא תפשוט מהאי דתניא דלא קנה ופרקינן הכא במאי עסקינן כגון דקא אמרי עדים ידענא ביה בההוא דלא הות ליה ארעא מעולם דהא ליכא למיחש דילמא אקנייה בדאיקני אגב ארעא ומשום הכין מעיד לו עליה

ואקשינן והאמר רב פפא אע"ג דאמור רבנן המוכר שדה לחבירו שלא באחריות ובא בעל חוב וטרפה אינו חוזר עליו נמצאת שאינו שלו חוזר עליו הכא נמי אע"ג דהאי פרה או חמור כד מזבין לה לא טריף לה בעל חובו ולא הדרא ליה כיון דכי נפקא האי פרה

או חמור מיניה דלוקח מחמת שנמצאת שאינה של מוכר איכא מן דינא למיהדר לוקח עליה דמוכר ושקיל מיניה זוזי דשקיל מיניה היכי מעיד לו עליה הא נוגע בעדותו הוא דניחא ליה דתיקום בידיה דכד נפקא מיניה דלוקח הדר לוקח ושקיל מיניה דמי ^*נ"א דא"ל הא קאתי סהדי וכו'דאמר ליה מה דאקנית לי קא אתו סהדי וקא מסהדי דלאו דידך הות ופרקינן הכא במאי עסקינן דמעיד לו עליה ולא חיישינן להכי במכיר בה לוקח בההיא חמור שהיא בת חמורו דמוכר ואינה גזולה בידו דכיון דידע דדיליה היא אע"ג דאתו סהדי דלאו דידיה היא ליכא מן דינא למיהדר עליה דמוכר למשקל מיניה דמי דהודאת בעל דין כמאה עדים דמי הילכך מעיד לו עליה דלאו נוגע בעדותו הוא ורב זביד אמר אפילו נמצאת שדה שאינו שלו אינו חוזר עליו דא"ל להכי זבני לך שלא באחריות ורב זביד פליג אדרב פפא והלכתא כוותיה

גופא אמר רבין בר שמואל משמי' דשמואל המוכר שדה לחבירו שלא באחריות אין מעיד לו עליה מפני שמעמידה בפני בעל חובו היכי דמי (דף מה.) אי אית ליה ארעא אחריתא עלה הדר ולית ליה מן דינא למטרף לה להאי ואמאי אינו מעיד ואי דלית ליה ארעא אחריתא מאי הוה ליה למעבד הא ליכא גביה דלוה מאי דשקיל בעל חוב ולא מאי דשקיל לוקח ואמאי אינו מעיד ומפרקינן לעולם דלית ליה ארעא אחריתא והיינו טעמא דאינו מעיד דניחא ליה דתיקום ארעא בידא דלוקח כי היכי דליתי בעל חוב וליפקה מיניה משום דלא ניחא ליה דלהוי לוה רשע ולא ישלם סוף סוף לגבי לוקח נמי לוה רשע ולא ישלם הוא ולא נפיק ליה מהאי שמא [^*גי' ד"ת [וב"ח]וכיון דסוף סוף לא נפיק ליה מהאי שמא] לאו נוגע בעדותו הוא ואמאי אינו מעיד ומפרקינן לגבי לוקח לאו לוה דשע ולא ישלם הוא דא"ל להכי זבני לך שלא באחריות לפיכך אינו מעיד לו עליה מפני שמעמידה בפני בעל חובו הדין הוא פירושא דהאי שמעתא ודאי שמעתא דבעי צילותא היא וחזינא בה פירושא דלא דייק ומשום הכין קא פרישנא לה:

מכריז רבא ואיתימא רב פפא דסלקין לעילא ודנחתין לתתא האי בר ישראל דזבין ליה חמרא לישראל חבריה וקא אתי עובד כוכבים ואניס לה מיניה דינא הוא דמפצי ליה ולא אמרן אלא שאינו מכיר בה שהיא בת חמורו אבל מכיר בה שהיא בת חמורו לא ולא אמרן אלא דקא אניס לה בלא אוכפא אבל אניס לה ולאוכפא לא מחייב לפצוייה דכמה דשקר לגבי אוכפא הכי נמי שקר לגבי חמור אמימר אמר אפילו אינו מכיר בה שהיא בת חמורו ואפילו בלא אוכפא נמי לא מחייב לפצוייה מאי טעמא מידע ידיע דסתם עובד כוכבים אנס הוא דכתיב (תהילים קמ״ד:ח׳) אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר והלכתא כאמימר:

אומן אין לו חזקה אמר רבה לא שנו אלא שמסר לו בעדים אבל מסר לו שלא בעדים מתוך שיכול לומר לו לא היו דברים מעולם כי אמר לקוחה היא בידי נאמן ^*ד"ת מוחק מכאן עד הדרי בי. וכן בד"ק ליתא(א"ל אביי אי הכי בעדים נמי מתוך שיכול לומר לו החזרתיו כי א"ל לקוחה היא בידי מהימן א"ל מי (דף מה:) סברת המפקיד אצל חבירו בעדים אין צריך להחזיר לו בעדים המפקיד אצל חבירו בעדים צריך להחזיר לו בעדים איתיביה אביי ראה עבדו ביד אומן וטליתו ביד כובס אמר לו מה טיבו