Rif Bava Batra 26 רי״ף בבא בתרא כ״ו

שני והוא דאית ליה למוכר ארעא אחריתא (דף מז.) קבלן אמרי לה מעיד ואמרי לה אינו מעיד אמרי לה מעיד כערב דמי והוא דאית ליה ארעא אחריתי ואמרי לה אינו מעיד דניחא ליה דנוקמי בידיה תרוייהו דכי אתי בע"ח מאי דניחא ליה שקיל

א"ר יוחנן אומן אין לו חזקה בן אומן יש לו חזקה אריס אין לו חזקה בן אריס יש לו חזקה גזלן ובן גזלן אין לו חזקה בן בן גזלן יש לו חזקה היכי דמי אי דקא אתו בטענתא דאבוהון אפילו הנך נמי לא ואי אתו בטענתא דנפשייהו אפי' בן גזלן נמי יש לו חזקה לעולם דאתו בטענה דאבוהון וכגון דאמרי עדים בפנינו הודה לו הנך איכא למימר קושטא קא אמרי גזלן אע"פ דאודי ליה נמי לא בדרב כהנא דאמר אי לאו דאודי ליה הוה ממטי ליה ולחמריה לשחוור:

אמר רבא פעמים שבן בנו של גזלן אין לו חזקה היכי דמי דקא אתי בטענתא דאבא דאבוה היכי דמי גזלן א"ר יוחנן כגון שהוחזק בגזלנות על אותה שדה ורב חסדא אמר כגון של בית פלוני שהורגין נפשות על עסקי ממון:

ת"ר אומן אין לו חזקה ירד מאומנתו יש לו חזקה אריס אין לו חזקה ירד מאריסותו יש לו חזקה בן שחילק ואשה שנתגרשה הרי הן כשאר כל אדם (דף מז:) אמר רב נחמן אמר לי הונא וכולן שהביאו ראיה ראייתן ראייה ומעמידין שדה בידן.

גזלן שהביא ראיה אין ראייתו ראיה ואין מעמידין שדה בידו:

רב ביבי מסיים בה משמיה דרב נחמן קרקע אין לו אבל מעות יש לו בד"א כשאמרו עדים בפנינו מנה לו אבל הודה לו לא כדרב כהנא דאמר רב כהנא אי לאו דאודי ליה הוה ממטי ליה ולחמריה לשחוור ודוקא בדמסר מודעא אזביני אבל אי לא מסר מודעא אע"ג דאניס זביניה זביני דקי"ל כדרב הונא דאמר תליוה וזבין זביניה זביני מ"ט סברא היא דאגב אונסיה גמר ומקני (דף מח.) ואמר רבא הלכתא תליוה וזבין זביניה זביני ולא אמרן אלא בשדה סתם

(דף מח:) אבל בשדה זו לא ובשדה זו נמי לא אמרן אלא דלא ארצי ליה זוזי אבל ארצי ליה זוזי לא ולא אמרן אלא דלא הוה ליה לאשתמוטי אבל אי הוה ליה לאשתמוטי לא והלכתא בכולהו תליוה וזבין זביניה זביני ואפילו בשדה זו דהא אשה כשדה זו דמיא ואמר אמימר תליוה וקדיש קידושיה קידושין רב אשי אמר אשה ודאי לאו קידושיה קידושין הוא עשה שלא כהוגן לפיכך עשו בו שלא כהוגן וכן הילכתא ואמרינן טאבי תלא לפפי בכינארא וזבין חתם רבה בר בר חנה אמודעא ואאשקלתא אמר רב הונא מאן דחתם אמודעא שפיר חתם ומאן דחתם אאשקלתא שפיר חתם מה נפשך אי מודעא לא אשקלתא ואי אשקלתא לא מודעא הכי קאמר אי לאו מודעא מאן דחתם אאשקלתא שפיר חתם רב הונא לטעמיה דאמר רב הונא תליוה וזבין זביניה זביני ושמעינן מינה דאע"ג דאניס זביניה זביני ואי מסר מודעא לא הוה זביניה זביני ואמרינן נמי ברישא דהדין פירקא (דף מ:) ואלא מודעא אזביני האמר רבא לא כתבינן מודעא אזביני ופרקינן מודה רבא היכא דאניס כגון מעשה דפרדיסא דשמעת מינה דאף על גב דאניס בזביניה צריך מודעא לבטוליה וכן הילכתא

א"ר נחמן אמנה היו דברינו אינן (דף מט.) נאמנין מודעא היו דברינו אינן נאמנין מר בר רב אשי אמר אמנה היו דברינו אינן נאמנין מודעא היו דברינו נאמנין מ"ט מודעא ניתן ליכתב אמנה לא ניתן ליכתכ והילכתא כמר בר רב אשי:

ואין לאיש חזקה בנכסי אשתו (דף מט:) הא ראיה יש ותימא נחת רוח עשיתי לבעלי מי לא תנן לקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה מקחו בטל אלמא יכולה היא שתאמר נחת