Rif Bava Batra 27 רי״ף בבא בתרא כ״ז

רוח עשיתי לבעלי הכא נמי תימא נחת רוח עשיתי לבעלי הא איתמר עלה אמר רבה בר רב הונא באותן שלש שדות אחת שכתב לה בכתובתה (דף נ.) ואחת שייחד לה ^*בנדוניתא ואחת שכתב לה שום משלו. כ"ה הגי' בד"קבכתובתה ואחת שהכניסה לו שום משלה למעוטי מאי אילימא למעוטי שאר נכסים שהן נכסי צאן ברזל כל שכן דהויא לה איבה דא"ל עיניך נתת בגירושין ובמיתה ואלא למעוטי נכסי מלוג והאמר אמימר איש ואשה שמכרו בנכסי מלוג לא עשו כלום לעולם למעוטי בנכסי מלוג וכי איתמר דאמימר כגון דזבין איהו לחודיה ומת דאתיא איהי ומפקה אי נמי זבינתה איהי לחודה ומתה דאתי איהו ומפיק בתקנת אושא כדרבי יוסי דאמר ר' יוסי בר חנינא באושא התקינו האשה שמכרה בנכסי מלוג בחיי בעלה ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחות אבל זביני תרוייהו לעלמא לא שנא זבין איהו ברישא והדר זבינא היא ולא שנא זבינא איהי והדר זבין איהו אי נמי זבינא איהי לדידיה הוו זבינה זביני ולית לה למימר נחת רוח עשיתי לבעלי וכן הלכה:

גרסינן בכתובות (דף צה.) הלכה מי שהיה נשוי שתי נשים ומכר את שדהו וכתבה הראשונה ללוקח דין ודברים אין לי עמך השניה מוציאה מיד הלקוחות והראשונה מיד השניה וכו' (שם) וכי כתבה לו מאי הוי והא תניא האומר לחבירו דין ודברים אין לי על שדה זו ואין לי עסק בה וידי מסולקת ממנה לא אמר כלום ופרקינן בשקנו מידה וכי קנו מידה מאי הוי תימא נחת רוח עשיתי לבעלי וכו' שמעינן מינה דבין נכסי דידה דאינון נכסי צאן ברזל ובין נכסי דבעל דאית לה בהון שעבוד כתובתה אם לקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה בכולהו יכולה היא לומר נחת רוח עשיתי לבעלי וכן הלכתא

אמר רב אין מחזיקין בנכסי אשת איש (דף נא.) ודייני גולה אמרו מחזיקין בנכסי אשת איש אמר רב מיסתבר טעמייהו דדייני גולה אמרו ליה רב כהנא ורב אסי לרב הדר ביה מר משמעתיה אמר להו מיסתבר טעמייהו דאמרי כדרב יוסף דאמר רב יוסף אשת איש צריכה למחות באחר והיכי דמי כגון שאכלה מקצת חזקה בחיי בעלה ושלש שנים אחר מיתת הבעל דמגו דמצי אמר לה מינך זבינתה ואכלתה

שני חזקה כי קאמר לה נמי את זבינתה ניהליה ואנא זבינתה מיניה מהימן:

(דף נא:) אמר רב המוכר שדהו לאשתו קנתה והבעל אוכל פירות במתנה קנתה ואין הבעל אוכל פירות ור' אלעזר אומר אחד זה ואחד זה קנתה ואין הבעל אוכל פירות:

אמר רבא הלכתא המוכר שדהו לאשתו לא קנתה והבעל אוכל פירות תרתי לא קשיא כאן במעות טמונים כאן במעות שאינן טמונים במעות טמונים לא קנתה דאמרינן לגלויי זוזי הוא דעבד במעות שאינן טמונים קנתה והבעל אוכל פירות ובמתנה לדברי הכל קנתה ואין הבעל אוכל פירות ת"ר אין מקבלין פקדונות לא מן הנשים ולא מן העבדים ולא מן התינוקות קבל מן האשה יחזיר לאשה מתה יחזיר לבעלה קבל מן העבד יחזיר לעבד מת יחזיר לרבו (דף נב.) קבל מן התינוק יעשה לו סגולה מת יחזיר לאביו מאי סגולה רב חסדא אמר ס"ת רבה בר רב הונא אמר דיקלא דאכיל מיניה תמרי וכולן שאמרו בשעת מיתתן של פלוני הם יעשה כפירושן וא"ד יעשה פירוש לפירושן:

דביתהו דרבה בר בר חנה כי הוה קא שכבה אמרה כיפי דמרתא דבני ברתא אתא לקמיה דרב אמר ליה אי מהימנא עלך (^*מהר"ם ל"גדברתך) עשה כפירושה ואי לא עשה פירוש לפירושה איכא דאמרי הכי אמר ליה אי אמידא לך (ברתך) עשה כפירושה ואי לא עשה פירוש לפירושה:

תשלום תוספתא האומר תנו מאתים דינר לבית הכנסת תנו ספר תורה לבית הכנסת ינתנו לבית הכנסת הרגיל בו ואם היו שנים והיה רגיל בשניהם ינתנו לשניהם האומר תנו מאתים דינר לעניים ינתנו לעניי אותה העיר :

ולא לאב בנכסי הבן וכו': אמר רב יוסף ואפילו חלקו רבה אמר חלקו לא והלכתא חלקו לא תניא נמי הכי בן שחילק ואשה שנתגרשה הרי הן כשאר כל אדם איתמר אחד מן האחין שהיה נושא ונותן בתוך הבית והיו אונות ושטרות יוצאות על שמו ואמר שלי הם שנפלו לי מבית אבי אימא רב אמר עליו להביא ראיה שנפלו לו מבית אבי אמו ושמואל אמר על האחין להביא ראיה שהן משל אמצע אמר