Rif Bava Batra 53 רי״ף בבא בתרא נ״ג

קנאי פלגא:

(דף קיד:) האשה את בנה והאשה את בעלה ואחי האם מנחילין ולא נוחלין:

קמ"ל דאשה את בנה דומיא דאשה את בעלה מה אשה את בעלה אין הבעל יורש את אשתו בקבר אף אשה את בנה אין הבן יורש את אמו בקבר להנחיל לאחין מן האב (דף קטו.) אשה נמי תירש את בנה א"ק (במדבר ל״ו:ז׳-ח׳) וכל בת יורשת יורשת ואינה מורשת :

מתני' סדר נחלות כך הוא איש כי ימות ובן אין לו בן קודם לבת וכל יוצאי יריכו של בן קודמין לבת בת קודמת לאחין וכל יוצאי יריכה של בת קודמין לאחין אחין קודמין לאחי האב וכל יוצאי יריכן של אחין קודמין לאחי האב זה הכלל כל הקודם בנחלה יוצאי יריכו קודמין והאב קודם לכל יוצאי יריכו:

גמ' ת"ר בן אין לי אלא בן בן הבן ובת הבן ובן בת הבן מנין ת"ל (במדבר לו) ובן אין לו עיין עליו בת אין לי אלא בת בן הבת ובת הבת ובת בן הבת מנין תלמוד לומר אין לו עיין עליו (דף קטו:) הא כיצד נחלה ממשמשת והולכת עד ראובן ואימא עד יעקב גמירי דלא כלה שיבטא:

זה הכלל כל הקודם בנחלה יוצאי יריכו קודמין:

(דף קטז:) בעי רמי בר חמא אבי האב ואחיו כגון אברהם ויעקב בנכסי עשו איזה מהן קודם תא שמע האב קודם לכל יוצאי יריכו ורמי בר חמא יוצאי יריכו שלו ולא יוצאי יריכו של בנו וה"נ מסתברא דקתני סיפא זה הכלל כל הקודם בנחלה יוצאי יריכו קודמין ואילו איתיה ליצחק יצחק קודם השתא נמי יעקב קודם שמע מינה:

מתני' בנות צלפחד נטלו שלשה חלקים בנחלה חלק אביהן שהיה מיוצאי מצרים וחלקו עם אחיו בנכסי חפר ושהיה בכור ונטל שני חלקים:

גמ' (דף קיט.) אמאי ראוי הוא ואין הבכור נוטל בראוי כבמוחזק אמר רבה ארץ ישראל מוחזקת היא שמעינן מהא מתני' לא שנא בן ולא שנא בת כד הוי אבוהון בוכרא שקלי חלק בכורה בהדי אחי אבוהון ירושלמי כיצד יורש במוחזק מת אביו בחיי אבי אביו נוטל פי שנים בנכסי אביו ולא בנכסי אבי אביו ואם היה אביו בכור נוטל פי שנים גם מנכסי אבי אביו ריש לקיש משום אבא כהן ברדלא נאמר משפט לענין פשוטה ונאמר משפט לענין בכורה מה משפט האמור לענין פשוטה אתה רואה הבן כאילו אביו קיים ליטול פשיטותו אף משפט האמור לענין כפילה אתה רואה הבן כאילו אביו קיים ליטול בכורתו:

(דף קכב:) מתני' אחד הבן ואחד הבת בנחלה אלא שהבן נוטל פי שנים בנכסי האב ואינו נוטל פי שנים בנכסי האם והבנות ניזונות מנכסי האב ואינן נזונות מנכסי האם:

גמ' מאי אחד הבן ואחד הבת אילימא דירתי בהדדי והא תנן בן קודם לבת וכל יוצאי יריכו של בן קודם לבת ועוד מאי אלא ואסיקנא אלא אמר מר בר רב אשי ה"ק אחד הבן ואחד הבת שוין בנכסי האם ובנכסי האב אלא שהבן נוטל פי שנים בנכסי האב ואינו נוטל פי שנים בנכסי האם תנו רבנן (דברים כ״א:י״ז) לתת לו פי שנים פי שנים כאחד אתה אומר פי שנים כאחד או אינו אלא פי שנים בנכסים ודין הוא (דף קכג.) חלקו עם אחד וחלקו עם חמשה מה חלקו עם אחד פי שנים כאחד אף חלקו עם חמשה פי שנים כאחד:

(דף קכד.) תניא אין הבכור נוטל פי שנים בשבח ששבחו נכסים לאחר מיתת אביהן רבי אומר אומר אני בכור נוטל פי שנים בשבח ששבחו נכסים לאחר מיתת אביהן אבל לא בשבח שהשביחו היורשים לאחר מיתת אביהן ירשו שט"ח בכור נוטל פי שנים יצא עליהן שטר חוב בכור נותן פי שנים ואם אמר איני נותן ואיני נוטל רשאי מאי טעמייהו דרבנן אמר קרא לתת לו מתנה קריה רחמנא מה מתנה עד דמטיא לידיה אף חלק בכורה עד דמטיא לידיה ורבי אמר קרא פי שנים מקיש חלק בכורה לחלק פשוט מה חלק פשוט אע"ג דלא מטא לידיה אף חלק בכורה אע"ג דלא מטא לידיה ורבנן נמי הא כתיב פי שנים ההוא למיתבה ליה אחד מצרא ורבי נמי הא כתיב לתת לו שאם אמר איני