Rif Bava Batra 63 רי״ף בבא בתרא ס״ג

רשע ערום זה המשיא עצה למכור בנכסים כרשב"ג ^*בגמ' ליתא כי אתא רבין אר"י ואמרי לה כו' רק אר"י הלכה כרשב"ג כו' (ג"א)כי אתא רבין אמר רבי יוחנן ואמרי לה אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן הלכה כרשב"ג ומודה רשב"ג שאם נתנו במתנת שכיב מרע שלא עשה כלום מאי טעמא אמר אביי מתנת שכיב מרע לא קני אלא לאחר מיתה וכבר קדמו אחריך וגרסינן בהאי פירקא (דף קכה:) בענין ההוא דאמר להו נכסי לסבתא ובתרה לברתיה הויא ליה ברתא דהות נסיבא ושכיבא בחיי סבתא ואמרינן בסופה אמר רבה מיסתבר טעמא דבני מערבא דאי קדים סבתא וזבין זבינה זביני ושמעינן מינה דהלכתא כרשב"ג דאמר אין לשני אלא מה ששייר ראשון בלבד

ואיכא מ"ד דלית הלכתא כרשב"ג דקאי כרבי יוחנן דאמר קנין פירות כקנין הגוף דאמי והאי דפסק רבי יוחנן הלכתא כוותיה משום דס"ל קנין פירות כקנין הגוף דאמי ואנן לא סבירא לן הכי דא"כ קשיא מעשה דההיא סבתא אלא רשב"ג היינו טעמא דסבר אחריך שאני דהיכא דאמר נכסי לך ואחריך לפלוני אין לשני לא גופא ולא פירא אלא אחריו של ראשון ולא אמרינן פירא לחד וגופא לחד אלא היכא דאמר מעכשיו ובהא מודה רשב"ג שאם מכר הראשון שהשני מוציא מיד הלקוחו' דהיינו מתניתין דתנן מכר האב מכורין עד שימות ולא פליג רשב"ג ודקא מוקים ר"נ בר יצחק לרבי ורשב"ג דבקנין פירות כקנין הגוף דאמי פליגי לא קשיא לן מידי דלא עדיף מהא דאמר רב הונא כל האומר אחריך כאומר מעכשיו דמי דהוה ליה פירות לזה והגוף לזה וכבר אידחיא לה ממעשה דההיא סבתא אמר רבי זירא א"ר יוחנן הלכה כרשב"ג ואפילו היו בהן עבדים והוציאן לחירות פשיטא מהו דתימא א"ל מעבדא בהו איסורא לא יהבי לך קמ"ל אמר רב יוסף א"ר יוחנן הלכה כרשב"ג ואפילו עשאן תכריכין למת פשיטא מהו דתימא לשוינהו איסורי הנאה לא יהבי לך קא משמע לן

(דף קלז:) ההיא איתתא דהוה לה דיקלא בארעא דרב ביבי בר אביי כל אימת דהות אזלה למיגזרה קפיד עלה אמר קא דיישת לה לארעאי אקניתה ליה כל שני חייו אזל אקנייה לבנו קטן אמר רב ^*בגמ' איתא ר"ה בריה דרב יהושע משום כו' (ג"א)פפא משום דאתו ממולאי אמריתו מילי ממוליאתא אפי' רשב"ג לא אמר אלא לאחר אבל לעצמו

לא וגרסינן נמי בפרק מי שהיה נשוי (כתובות דף צה:) אמר אביי נכסי ליך ואחריך לפלוני ועמדה ונשאת בעל לוקח הוי ואין לאחריך במקום בעל כלום כמאן כי האי תנא דתניא נכסי לך ואחריך לפלוני וירד הראשון ואכל השני מוציא מיד הלקוחות דברי רבי רשבג"א אין לשני אלא מה ששייר ראשון בלבד אמר אביי נכסי ליך ואחריך לפלוני ומכרה ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחות ואחריך מיד בעל ולוקח מיד אחריך ומוקמינן להו בידא דלוקח ומ"ש מהא דתנן וחוזרות חלילה עד שיעשו פשרה ביניהן התם אית להו פסידא לכולהו הכא לוקח הוא דאית ליה פסידא ואי קשיא לך הא דאמר אביי נכסי ליך ואחריך לפלוני ועמדה ונשאת בעל לוקח הוי ואין לאחריך במקום בעל כלום והכא קאמר ואחריך מוציא מיד בעל התם דאמר לה כשהיא פנויה הכא דאמר לה כשהיא נשואה מאי קאמר לה אחריך ליקני בעל לא ליקני:

(דף קלז:) אמר רב יהודה אמר שמואל הכותב כל נכסיו לאחר ואמר הלה אי אפשי בהן קנה ואפילו עומד וצווח ורבי יוחנן אמר לא קנה אמר רבי אבא בר ממל ולא פליגי (דף קלח.) כאן בצווח מעיקרו כאן בשתק ולבסוף צווח האי דינא בשכיב מרע הוא דדברי שכיב מרעבככתובין וכמסורין דמו וכיון ששתק כמי שנמסרו לו דמי אבל במתנת בריא לא קני עד דמטי שטרא לידיה:

אמר ר"נ בר יצחק זיכה לו ע"י אחר ושתק ולבסוף צווח באנו למחלוקת רשב"ג ורבנן דרבנן סברי מדאשתיק קנינהו והאי דקא צווח מיהדר קא הדר ביה ורשב"ג סבר הוכיח סופו על תחלתו והאי דלא קא צווח עד השתא סבר כי לא מטו לידי מאי אצווח ת"ר ש"מ שאמר תנו מאתים זוז לפלוני וג' מאות לפלוני וד' מאות לפלוני אין אומרין כל הקודם בשטר זכה לפיכך יצא עליו שטר חוב גובה מכולן אבל אם אמר תנו ר' זוז לפלוני ואחריו ג' מאות זוז לפלוני ואחריו ד' מאות זוז לפלוני אומרין כל הקודם בשטר