Rif Bava Batra 64 רי״ף בבא בתרא ס״ד

זכה לפיכך יצא עליו שטר חוב גובה מן האחרון אין לו גובה משלפניו אין לו גובה משלפני פניו:

האי דקתני יצא עליו שט"ח גובה מכולן לפי ממון הוא גובה שנוטל מכל אחד ואחד לפי מה שנטל דאזלינן בתר דעת הנותן דכיון דיהב לחד מינייהו ארבע מאה ולחד תלת מאה ולחד מאתים הרי אתברר דדעתיה דנותן למשקל בעל ארבע מאה חדא תילתא במאי דשקיל בעל תלת מאה ותרתי במאי דשקיל בעל מאתים ושקיל בעל תלת מאה חדא ופלגא במאי דשקיל בעל מאתים ולהכי פלגו לפום ממונא דכל חד וחד דהכין הוא דעתא דנותן ובתר דעתא דיליה אזלינן והכין נמי דינא כד לא משתכח כללא דממונא כוליה דפלגי' מאי דמשתכח לפום הדין חושבנא דאזלינן בתר דעתיה ולפום תפקידתיה פלגינן לממוניה אבל בעלי חובות פלגו לפום שעבודא וכן כתובת ג' נשים של מנה ושל מאתים ושל שלש מאות פלגינן לפום שיעבודא ולא לפום ממונא כדברירנא בדין מי שהיה נשוי שלש נשים ^*בפ"י דכתובות סי' שנ"ח:

ת"ר שכ"מ שאמר תנו מאתים זוז לפלוני בני בכורי כראוי לו נוטלן ונוטל בכורתו ואם אמר בבכורתו ידו על העליונה רצה חלק בכורה נוטל רצה מאתים זוז נוטל ושכיב מרע שאמר תנו מאתים זוז לפלונית אשתי כראוי לה נוטלתן ונוטלת כתובה בכתובתה (דף קלח:) ידה על העליונה רצת נוטלתן רצת נוטלת כתובתה ושכיב מרע שאמר תנו מאתים זוז לפלוני בעל חובי כראוי לו נוטלן ונוטל חובו בחובו אין לו אלא חובו משום דאמר כראוי לו נוטלן ונוטל חובו ודלמא כראוי לו בחובו קאמר

אמר ר"נ אמר לי הונא הא מני ר"ע היא דדייק לישנא יתירא דתנן לא את הבור ולא את הדות אע"פ שכתב לו עומקא ורומא וצריך ליקח לו דרך דברי רבי עקיבא וחכ"א אין צריך ליקח לו דרך ומודה ר' עקיבא בזמן שאמר לו חוץ מאלו שאינו צריך ליקח לו דרך אלמא כיון דלא צריך וקאמר לטפויי מילתא קא אתי הכא נמי כיון דלא צריך וקאמר לטפויי מילתא קא אתי והכין הלכתא:

ת"ר שכיב מרע שאמר מנה יש לי אצל פלוני העדים כותבין אע"פ שאין מכירין לפיכך כשהוא גובה צריך להביא ראיה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אין כותבין אא"כ מכירין לפיכך כשהוא גובה אין צריך להביא ראיה אמר רב נחמן אמר לי הונא תנא רמ"א אין כותבין ^*[וכ"ה הב"ח][וחכמים אומרים כותבין] ואף ר"מ לא אמר אלא משום בית דין טועין אמר רב דימי מנהרדעא הלכתא אין חוששין לב"ד טועין ומ"ש מדרבא דאמר אין חולצין אלא אם כן מכירין ואין ממאנין אלא אם כן מכירין לפיכך כותבין גט חליצה אע"פ שאין מכירין וכותבין גט מיאון אע"פ שאין מכירין מאי טעמא חיישינן

לב"ד טועין בי דינא בתר בי דינא לא דייקי בתר עדים דייקי:

האב תולש ומאכיל לכל מי שירצה ומה שהניח תלוש הרי הוא של יורשים:

תלוש אין מחובר לא (דף קלט.) והא תניא שמין את המחוברין ללוקח פירוש ללוקח מן האב והנה הבן שכתבן לו אינו נוטל הפירות המחוברין אלא לדמיהן ועל מה תנן ומה שהניח תלוש הרי הוא של יורשים תלוש אין מחובר לא אמר עולא לא קשיא כאן בבנו כאן באחר הואיל ודעתו של אדם קרובה אצל בנו ולפיכך מוחל לו בפירות המחוברין בשעת מיתתו ואין היורשין יורשין אותן אבל הלוקח שהוא אחר אינו מוחל אצל בנו של מוכר ולפיכך שמין לו:

מתני' הניח בנים גדולים וקטנים אין הגדולים מתפרנסין על ידי הקטנים ולא הקטנים ניזונין על ידי הגדולים אלא חולקין בשוה נשאו גדולים ישאו קטנים ואם אמרו קטנים הרי אנו נושאים כדרך שנשאתם אתם אין שומעין להן אלא מה שנתן להן אביהן נתן:

גמ' אמר רבא האי גדול אחי שלבש ואיכסי מביתא מאי דעבד עבד ואי קשיא לך הא דתנן ואין הגדולים מתפרנסין על הקטנים התם בשדכא פירוש אדם ריקן שאין להם הנאה ממנו ויש שפירשו שדכא מלבוש של משי:

נשאו גדולים ישאו קטנים וכו' מאי קאמר אמר רב יהודה הכי קאמר נשאו גדולים לאחר מיתת אביהם ישאו קטנים לאחר מיתת אביהם נשאו גדולים בחיי אביהם ואמרו קטנים לאחר מיתת אביהן הרי אנו נושאים בדרך שנשאתם אתם אין שומעין להן אלא מה שנתן להן אביהן נתן:

מתני' הניח בנות גדולות וקטנות אין הגדולות מתפרנסות על ידי הקטנות ולא הקטנות ניזונות ע"י הגדולות אלא חולקות בשוה נשאו גדולות ישאו קטנות ^*במשנה איתא ואם אמרו קטנות הרי אנו נושאות כדרך שנשאתם אתם אין שומעין להם זה חומר כו' (ג"א)זה חומר בבנות מבבנים שהבנות ניזונות על הבנים ואינן ניזונות על הבנות:

^*בדפו"י כאן הציון גמ' ולקמן ליתאפי' אם הבנות קטנות והבנים גדולים ניזונות הבנות הקטנות עם הבנים בלי חשבון אף על פי שהקטן צריך הוצאה במזונותיו יותר מן הגדול אבל בנים עם הבנים אין הקטנים ניזונין על הגדולים בלי חשבון אלא חולקים את הנכסים בשוה וניזונין אלו לפי צרכן ואלו לפי צרכן ובנות עם הבנות נמי אין ניזונות כל אחת ואחת לפי צרכן בלי חשבון אלא חולקות את הנכסים בשוה וכל אחת ניזונית משלה לפי צרכה:

גמ' שלח ליה אבוה בר גניבא לרבא ילמדנו רבינו לותה ואכלה ועמדה ונשאת בעל יורש הוי או לוקח הוי