Rif Bava Batra 70 רי״ף בבא בתרא ע׳

דאיסור הוו ליה תריסר אלפי זוזי בי רבא רב מרי בריה הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה הוה ובי רב הוה אמר רבא היכי קני להו רב מרי להני זוזי אי בירושה לאו בר ירושה הוא ואי במתנה מתנת ש"מ כירושה שויוה רבנן כל היכא דאיתיה בירושה איתיה במתנה וכל היכא דליתיה בירושה ליתיה במתנה ואי במשיכה ליתינהו גביה ואי בחליפין אין מטבע נקנה בחליפין ואי אגב ארעא לית ליה ארעא ואי במעמד שלשתן אי שלח לי לא אתינא לגביה מתקיף לה רב איקא בריה דרב אמי אמאי לא ולודי איסור דהלין זוזי דרב מרי נינהו וליקנינהו באודיתא אדהכי נפק אודיתא מבי איסור איקפד רבא אמר קא מגמרי טענתא לאינשי ומפסדי לי

פירוש הא דאמר רבא מתנת שכיב מרע כירושה שויוה רבנן כל היכא דאיתיה בירושה איתיה במתנה וכל היכא דליתיה בירושה ליתיה במתנה במתנת יורש בלחוד הוא דקא אמר הכי ועיקרא דמילתא משום דקיימא לן דלגבי יורש לשון ירושה ולשון מתנה חד טעמא נינהו כדאמרינן (בדף קמח:) אמר רב ששת יטול יחזיק יזכה יקנה כולן לשון מתנה הן במתניתא תנא אף יחסין ויירש בראוי ליורשו ורבי יוחנן בן ברוקא היא ואמרינן (דף קלג.) שלח רב אחא בר ^*רב אחא בר רב עויא לדברי ר"י בן ברוקא כ"ה בגמרא וכ"ה ברי"ף לעיל סוף סי' תתנ"ט [ג"א וכ"ה הב"ח]עולא לדברי רבי יוחנן בן ברוקא נכסי לך ואחריך לפלוני וראשון ראוי ליורשו אין לשני במקום הראשון כלום שאין לשון מתנה אלא לשון ירושה וירושה אין לה הפסק אמר לו רבא לרב נחמן והא אפסקה אמר ליה הוא סבר יש לה הפסק ורחמנא אמר אין לה הפסק ושמעת מינה דלשון מתנה ולשון ירושה לגבי יורש חדא מלתא היא ומכאן אמר רבא מתנת שכיב מרע כירושה שויוה רבנן אבל מתנת שכיב מרע למי שאינו יורש ואפילו לגר דעלמא קני דקיימא לן דברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמו והכי שדר רבינו האי גאון זצ"ל:

(דף קמט:) שייר קרקע כל שהוא וכו':

וכמה כל שהוא אמר רב יהודה קרקע כדי פרנסתו וליתיה לדרב יהודה מדרבא אמר ר"נ (דף קנ:) דאמר רבא אמר ר"נ חמשה עד שיכתבו כל נכסיהן ואלו הן שכיב מרע עבדו ואשתו ובניו ומברחת.

דשמעת מינה דשיור מידי בכולהו הוי שיור ולא בעינן כדי פרנסתו והא דאמר רב יהודה חדא מינייהו שכיב מרע דתנן שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחרים שייר קרקע כל שהוא מתנתו קיימת לא שייר קרקע כל שהוא אין מתנתו קיימת.

עבדו דתנן הכותב כל נכסיו לעבדו יצא בן חורין שייר קרקע כל שהוא לא יצא בן חורין.

אשתו דאמר רב יהודה אמר שמואל הכותב כל נכסיו לאשתו לא עשאה אלא אפוטרופא.

בניו דתנן הכותב כל נכסיו לבניו וכתב לאשתו קרקע כל שהוא איבדה כתובתה.

מברחת דאמר מר

מברחת צריכה שתכתוב כל נכסיה ובכולהו מטלטלי הוי שיור לבר מכתובת אשה דממקרקעי תקינו רבנן ממטלטלי לא תקינו רבנן ואמרינן נמי (לעיל דף קנ.) אמר רב דימי בר יוסף אמר רבי אלעזר עשו מטלטלין שיור אצל עבד ולא עשו מטלטלין שיור אצל כתובה והשתא דתקינו רבנן בתראי לגבות כתובה ממטלטלי אפילו לכתובת אשה הוי שיור אמר מטלטלאי לפלוני מאני תשמישא איקרו מטלטלי לבר מחיטי ושערי כל מטלטלאי אפילו חיטי ושערי אפילו ריחים העליונה לבר מריחים התחתונה כל המטלטל אפילו ריחים התחתונה איבעיא להו עבדא כמקרקעי דמי או כמטלטלי דמי והלכתא כמטלטלי דמי דגרסינן בפרק יש נוחלין (דף קכח.) אמר רב נחמן אין גובין מן העבדים ואיפסיקא הלכתא כותיה בהדיא אלמא עבדא כמטלטלי דמי (דף קנ:) אמר נכסאי לפלניא עבדא איקרי נכסי דתנן הכותב נכסיו לעבדו יצא בן חורין.

ארעא איקריא נכסי דתנן נכסים שיש להן אחריות נקנין בכסף ובשטר ובחזקה.

גלימא איקרי נכסי דתנן ושאין להן אחריות אין נקנין אלא במשיכה ^*זוזא איקרי נכסי דתנן ושאין להם אחריות נקנין עם נכסים שיש להם אחריות בכסף ובשטר ובחזקה כי הא דרב פפא הוי ליה תריסר אלפי זוזי בי חוזאי אקנינהו ניהליה לרב שמואל בר אחא אגב אסיפאדביתיה כי אתא נפק לאפיה עד תווך שטרי איקרט נכסי כו' כ"ז בגמ' וברא"ש ועי' פלפולא חריפת' על קיצור פסקי הרא"ש אות כ"ט שהקשה ג"כ על הטור וש"ע והרמב"ם שהשמיטו זוזי וכן תמה בלחם משנה על הרמב"ם ע"ש. (גליון אלפסי).

שטרי איקרי נכסי דאמר רבה בר יצחק שני שטרות הן אמר זכו בשדה זו לפלוני וכתבו לו את השטר וכו'.

(דף קנא.) בהמה איקרי נכסי דתנן המקדיש נכסיו והיתה בהן בהמה ראויה לקרב ע"ג המזבח עופות איקרו נכסי דתנן המקדיש נכסיו והיו בהם דברים ראויין לגבי המזבח.

יינות שמנים ועופות. תפילין איקרו נכסי דתנן המקדיש את נכסיו מעלין לו את תפליו איבעיא להו ספר תורה מאי תיקו:

אמיה דרב זוטרא בר טוביה כתבתינהו לניכסה לרב [זוטרא בר] טוביה ברה אמרה משום דבעינן אינסובי ליה לרב זביד לסוף אינסיבא ואיגרשה אתיא לקמיה דרב ביבי בר אביי אמר משום אינסובי הוא והא אינסיבא א"ל רב הונא בריה דרב יהושע