Rif Bava Batra 71 רי״ף בבא בתרא ע״א

משום דאתי ממולאי אמריתו מילי ממוליאתא אפילו למ"ד מברחת קני הני מילי היכא דלא גליא אדעתא הכא הא גליא אדעתא משום דבעי אינסובי לרב זביד ואיגרשה:

אמיה דרמי בר חמא כתבתינהו לניכסה באורתא לרמי בר חמא ולצפרא כתבתינהו לרב עוקבא בר חמא ומתה אזל רמי בר חמא לקמיה דרב ששת אוקמיה בניכסי אזל רב עוקבא בר חמא לקמיה דרב נחמן אוקמיה בניכסי אזל רב ששת לקמיה דרב נחמן א"ל מ"ט אוקמיה מר לרב עוקבא בניכסי אי משום דהדרא בה הא שכיבא א"ל הכי אמר שמואל כל שאילו עמד חוזר חוזר במתנתו אימור דאמר שמואל לעצמו לאחר מי אמר א"ל בפירוש אמר שמואל בין לעצמו בין לאחר

אמיה דרב עמרם הוה לה מלוגא דשטרי כי קא שכבה אמרה ליהוו לעמרם ברי אתי אחוה לקמיה דרב נחמן אמרו ליה והא לא משך אמר להו דברי ש"מ ככתובים וכמסורים דמו

אחתיה דרב דימי בר יוסף הוה לה פיסקא בפרדיסא כל אימת דהוה חלשא הות מקניא ליה ניהליה (דף קנא:) וכי קיימא הדרא בה זימנא חדא חלשא שלחה ליה תא קני א"ל לא בעינא שלחה ליה תא קני כל היכא דבעית אתא שייר וקנו מינה כי קיימא הדרא בה אתאי לקמיה דרב נחמן שלח ליה תא לא אתא אמר מאי איתי והא שיירה וקנו מינה שלח ליה אי לא אתית מחינא לך בסילוא דלא מבעי דמא אמר להו לסהדי היכי הוה עובדא אמרו ליה אמרה הכי ווי דקא מתה הך איתתא אמר להו אם כן האי מצוה מחמת מיתה ומצוה מחמת מיתה חוזר:

גרסינן בפ' מי שאחזו קורדייקוס (דף עג.) א"ר אלעזר ש"מ שניתק מחולי לחולי מתנתו מתנה וסוגיא דשמעתא התם בשלא עמד והלך על משענתו אבל עמד בין חולי לחולי והלך על משענתו אומדין אותו אם מחמת חולי ראשון מת מתנתו מתנה ואם לאו אין מתנתו מתנה ואם הלך לשוק בלא משענת אין מתנתו מתנה ואינו בעי אומד:

(דף קנא:) איתמר מתנת שכיב מרע במקצת אמר רבא אמר ר"נ הרי היא כמתנת בריא ובעיא קנין איתיביה רבא לרב נחמן שייר קרקע כל שהוא מתנתו קיימת מאי לאו דלא קנו מיניה לא דקנו מיניה אי הכי אימא סיפא לא שייר קרקע כל שהוא אין מתנתו קיימת ואי דקנו מיניה אמאי לא אמר לו הכי אמר שמואל שכיב מרע שכתב נכסיו לאחרים אף על פי שקנו מידו אם עמד חוזר

בידוע שלא היה קנין אלא מחמת מיתה והלכתא מתנת שכיב מרע במקצת בעיא קנין ואע"ג דמת ואם עמד אינו חוזר מצוה מחמת מיתה לא בעיא קנין והוא דמת ואם עמד חוזר ואע"ג דקנו מיניה והני ארבעה דתנן בגיטין (דף סה:) דאינון היוצא בקולר והמפרש בים והיוצא בשיירא והמסוכן כולהו בצוואה דידהו כש"מ דמצוה מחמת מיתה נינהו:

גרסינן בגמרא (כאן דף קנב.) איתמר מתנת שכיב מרע שכתוב בו קנין רב אומר ארכבה אתרי ריכשי הרי היא כמתנת בריא שאם עמד אינו חוזר והרי היא כמתנת שכיב מרע שאם אמר הלואתי לפלוני קנה ושמואל אמר לא ידענא מאי אידון בה דשמא לא גמר להקנות אלא בשטר ואין שטר לאחר מיתה והא דגרסינן בפרק האומר התקבל גט זה לאשתי.

הא דאמר שמואל שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחרים אע"פ שקנו מידו אם עמד חוזר (דף קנב:) בידוע שלא היה קנין אלא מחמת מיתה דשמעת מינה טעמא דעמד הא לא עמד קני אוקימנא במיפה את כחו היכי דמי מיפה את כחו א"ר חסדא דכתב ליה וקנינא מיניה מוסיף על מתנתא דא ואי לא לא קני דכיון שכתוב בה קנין חיישינן שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר ואין שטר לאחר מיתה:

פשיטא כתב לזה וכתב לזה היינו דכי אתא רב דימי אמר דייתיקי מבטלת דייתיקי כתב וזיכה לזה וכתב וזיכה לזה מאי אמר רב ראשון קנה ושמואל אמר שני קנה רב אמר ראשון קנה הרי היא כמתנת בריא ושמואל אמר שני קנה הרי היא כמתנת ש"מ והלכתא כשמואל בסורא מתנו הכי בפומבדיתא מתנו הכי א"ר ירמיה בר אבא שלחו ליה מבי רב לשמואל ילמדנו רבינו ^*בגמ' איתא ש"מ שכתב כל נכסיו לאחרים וקנו מידו מהו כו' (ג"א)ש"מ שכתב וזיכה וקנו מידו מהו שלח להו אין לאחר קנין כלום ולא מצי מהדר ביה (דף קנג.) בין לעצמו בין לאחרים ההיא דכתבה לכולהו ניכסה וקנו מינה אתיא לקמיה דרב הונא אמר לה מאי אעביד לך