Rif Berakhot 8 רי״ף ברכות ח׳

במה והני מילי כמשכים לפתחו אכל כשאינו משכים לפתחו שרי דתנן בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם אמר ר' יצחק בר אשיאן אסור לאדם לצאת לדרך קודם שיתפלל שנאמר (תהילים פ״ה:י״ד) צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו אמר רב אידי בר אבין כל המתפלל ואח"כ יוצא לדרך הקב"ה עושה לו חפציו שנאמר צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו:

מתני' אלו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשנייה בין שנייה לשמע בין שמע לוהיה אם שמוע בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב ר' יהודה אומר בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק:

גמ' אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן הלכה כרבי יהודה ואמר רבי אבהו אמר ר' יוחנן מאי טעמא דרבי יהודה דכתיב (ירמיה י) וה' אלהים אמת חוזר ואומר אמת או אינו חוזר ואומר אמת רבי יוחנן אמר חוזר ואומר אמת ורבא אמר אינו חוזר ואומר אמת והלכתא כרבא:

מתני' אמר רבי יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחלה ואח"כ יקבל עליו עול מצות והיה אם שמוע לויאמר מפני שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה ויאמר אינו נוהג אלא ביום:

גמ' אמר עולא כל הקורא ק"ש בלא תפילין כאלו מעיד עדות שקר בעצמו ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן כאלו הקריב תודה בלא מנחה וזבח בלא נסכים וא"ר יוחנן הרוצה לקבל עליו עול מלכות שמים שלימה יפנה (דף טו.) ונוטל ידיו ומניח תפילין וקורא ק"ש ומתפלל וזו היא מלכות שמים שלימה וכל הנפנה ונוטל ידיו ומניח תפילין וקורא ק"ש ומתפלל מעלה עליו הכתוב כאלו בנה מזבח והקריב עליו קרבן שנא' (תהילים כ״ו:ו׳) ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה' א"ל ההוא מרבנן לרבא חזי מר ההוא צורבא מרבנן דאתא ממערבא ואמר מי שאין לו מים ליטול יקנח ידיו בצרור ובעפר ובקסמים אמר ליה שפיר קאמר מי כתיב במים בנקיון כתיב כל מידי דמנקי לייט רב חסדא מאן דמהדר אמיא בעידן צלותא וה"מ

לק"ש אבל לתפלה בעי להדורי ועד כמה עד פרסה וה"מ לקמיה אבל לאחוריה אפי' מיל אינו חוזר וש"מ מיל הוא דאינו חוזר הא פחות ממיל חוזר:

מתני' הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא דברי רבי יהודה ר' יוסי אומר לא יצא קרא ולא דקדק באותיותיה רבי יוסי אומר יצא רבי יהודה אומר לא יצא הקורא למפרע לא יצא קרא וטעה יחזור למקום שטעה:

גמ' (דף טו:) אמר רב יוסף מחלוקת בק"ש אבל בשאר מצות דברי הכל יצא דתניא לא יברך אדם ברכת המזון בלבו ואם ברך יצא:

קרא ולא דקדק באותיותיה רבי יוסי אומר יצא ר"י אומר לא יצא אמר ר' יאשיה הלכה כדברי שניהם להקל שאם לא השמיע לאזנו יצא ואם לא דקדק באותיותיה יצא ודוקא דיעבד אבל לכתחלה לא תני רב עובדיה קמיה דרבא ולמדתם שיהא למודך תם כדי ליתן ריוח בין הדבקים עני רבא בתריה כגון בכל לבבך על לבבך בכל לבבכם עשב בשדך ואבדתם מהרה על לבבכם הכנף פתיל (אותו וזכרתם תזכרו ועשיתם) אתכם מארץ:

ירושלמי ר' לוי ורבי איבו דמן חיפה בשם רבי סיסי צריך להתיז זיין של למען תזכרו ר' יונה בשם רב חסדא אמר צריך להתיז כי לעולם חסדו גרסינן בפרק מקום שנהגו (דף נו.) בענין ששה דברים עשו אנשי יריחו וכו' וכורכין את שמע היכי עבוד אמר רב יהודה אומרים שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד ולא היו מפסיקין רבא אמר מפסיקין היו אלא שהיו אומרים היום על לבבך דמשמע היום על לבבך ולא למחר על לבבך

תנו רבנן כיצד כורכין את שמע אומרים שמע וגו' ולא היו מפסיקין דברי ר' מאיר רבי יהודה אומר מפסיקין היו אלא שלא היו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד

ואנן מאי טעמא אמרינן ליה כדדריש רבי שמעון בן פזי (בראשית מ״ט:א׳) ויקרא יעקב וגו' ראובן בכורי אתה בקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין ונסתלקה ממנו שכינה אמר שמא יש במטתי פסול כאברהם אבי אבא שיצא ממנו ישמעאל וכיצחק אבי שיצא ממנו עשו אמרו לו שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא אחד באותה שעה פתח ואמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד אמרי רבנן היכי נעביד נימריה לא אמריה משה לא נימרי' אמריה יעקב התקינו שיהו אומרים אותו בחשאי א"ר יצחק דבי רבי אמי משל לבת מלך שהריחה ציקי קדרה תאמר יש לה גנאי לא תאמר יש לה צער התחילו עבדיה והביאו לה בחשאי:

קרא וטעה יחזור למקום שטעה: (דף טז.) תני תנא קמיה דר' יוחנן טעה בין פרק לפרק ואינו יודע באיזה פרק טעה