Rif Eruvin 18a רי״ף עירובין י״ח א

במאי עסקינן דעביד דקה כי הא דאמר רב אידי בר אבין אמר רב חסדא אחד מבני מבוי שעשה דקה על פתחו אינו אוסר על בני מבוי פי' דקה אצטבא

רבי זירא עירבה לכולה מתא דבי רבי חייא ולא שבק לה שיור א"ל אביי מאי טעמא עביד מר הכי א"ל דאמרו לי הנהו סבי דידה דרבי חייא בר אשי הוה מערב לה לכולה ואמינא שמע מינה עיר של יחיד ונעשית של רבים היא א"ל לדידי אמרו לי הנהו סבי אשפה הוה התם מחד גיסא השתא דאשתקילא לה ההיא אשפה הויא לה כשני פתחים ואסיר א"ל לאו אדעתאי

אמר ר"נ (^*בגמ' וברא"ש ליתאבר יצחק) אמר רב סולם מכאן ופתח מכאן סולם תורת פתח עליו ותורת מחיצה עליו תורת מחיצה עליו ולא בעי שיור ש"מ דכל היכא דאיכא שני פתחים לא מערבינן ליה עד דעבדי ליה שיור וטעמא דשיור כדי שיכירו שהעירוב הוא שהתיר את הטלטול ולפיכך אסור השיור כדי להזכיר העירוב תורת פתח עליו בכותל שבין שתי חצרות רצה מערב אחד רצו מערבין שנים:

(דף ס.) ר' שמעון אומר ג' חצרות של שני שני בתים:

אמר רב חמא בר גוריא אמר רב הלכה כרבי שמעון:

רבי יצחק אומר אפי' בית אחד וחצר אחת:

בית אחד וחצר א' ס"ד אלא אימא בית אחד בחצר אחת אמר אביי לרב יוסף הא דרבי יצחק גמרא או סברא [א"ל מאי נפקא לן מינה] א"ל גמרא גמור זמורתא תהא והלכתא כרבי יצחק:

מתני' מי שהיה במזרח ואמר לבנו לערב לו במערב במערב ואמר לבנו לערב לו במזרח אם יש ממנו ולביתו אלפים אמה ולעירובו יותר מכאן מותר לביתו ואסור לעירובו לעירובו אלפים אמה ולביתו יותר מכאן מותר לעירובו ואסור לביתו הנותן את עירובו לעיבורה של עיר לא עשה ולא כלום נתנו חוץ לתחום (דף ס:) מה שנשכר הוא מפסיד: