Rif Eruvin 18 רי״ף עירובין י״ח

במאי עסקינן דעביד דקה כי הא דאמר רב אידי בר אבין אמר רב חסדא אחד מבני מבוי שעשה דקה על פתחו אינו אוסר על בני מבוי פי' דקה אצטבא

רבי זירא עירבה לכולה מתא דבי רבי חייא ולא שבק לה שיור א"ל אביי מאי טעמא עביד מר הכי א"ל דאמרו לי הנהו סבי דידה דרבי חייא בר אשי הוה מערב לה לכולה ואמינא שמע מינה עיר של יחיד ונעשית של רבים היא א"ל לדידי אמרו לי הנהו סבי אשפה הוה התם מחד גיסא השתא דאשתקילא לה ההיא אשפה הויא לה כשני פתחים ואסיר א"ל לאו אדעתאי

אמר ר"נ (^*בגמ' וברא"ש ליתאבר יצחק) אמר רב סולם מכאן ופתח מכאן סולם תורת פתח עליו ותורת מחיצה עליו תורת מחיצה עליו ולא בעי שיור ש"מ דכל היכא דאיכא שני פתחים לא מערבינן ליה עד דעבדי ליה שיור וטעמא דשיור כדי שיכירו שהעירוב הוא שהתיר את הטלטול ולפיכך אסור השיור כדי להזכיר העירוב תורת פתח עליו בכותל שבין שתי חצרות רצה מערב אחד רצו מערבין שנים:

(דף ס.) ר' שמעון אומר ג' חצרות של שני שני בתים:

אמר רב חמא בר גוריא אמר רב הלכה כרבי שמעון:

רבי יצחק אומר אפי' בית אחד וחצר אחת:

בית אחד וחצר א' ס"ד אלא אימא בית אחד בחצר אחת אמר אביי לרב יוסף הא דרבי יצחק גמרא או סברא [א"ל מאי נפקא לן מינה] א"ל גמרא גמור זמורתא תהא והלכתא כרבי יצחק:

מתני' מי שהיה במזרח ואמר לבנו לערב לו במערב במערב ואמר לבנו לערב לו במזרח אם יש ממנו ולביתו אלפים אמה ולעירובו יותר מכאן מותר לביתו ואסור לעירובו לעירובו אלפים אמה ולביתו יותר מכאן מותר לעירובו ואסור לביתו הנותן את עירובו לעיבורה של עיר לא עשה ולא כלום נתנו חוץ לתחום (דף ס:) מה שנשכר הוא מפסיד:

גמ' חוץ לתחום סלקא דעתך אלא אימא חוץ לעיבורה של עיר מה שנשכר הוא מפסיד כיצד כגון שנתנו למזרח העיר בסוף אלף אמה נמצא מהלך לרוח מזרח שלש אלפים והרי נשכר אלף אמה למזרח ואינו מהלך לרוח מערב אלא אלף אמה בלבד נמצא האלף שנשכר ברוח מזרח הפסיד ברוח מערב ואקשינן מה שנשכר הוא מפסיד ותו לא כלומר אבל העיר כארבע אמות דמיא והתניא הנותן את עירובו בעיבורה של עיר לא עשה ולא כלום נתנו חוץ לעיבורה של עיר אפי' אמה אחת נשכר אותה אמה ומפסיד את כל העיר מפני שאמרו מדת העיר עולה לו למדת התחום אמר רבה בר שילא לא קשיא כאן שכלתה מדתו בחצי העיר וכאן שכלתה מדתו בסוף העיר.

פירוש מתני' דקתני מה שנשכר הוא מפסיד בתחומין בלבד אבל בעיר לא הפסיד כלום כשכלתה מדת אלפים אמה של תחום בסוף העיר דאמר רב אידי בר אבין אמר רבי יהושע בן לוי היה מודד ובא וכלתה מדתו בחצי העיר אין לו אלא חצי העיר כלתה מדתו בסוף העיר נעשית העיר כולה כארבע אמות ומשלימין לו את השאר

וכולהו רבוותא פסקו דהכי הלכתא ואע"ג דאמר רב אידי אין אלו אלא דברי נביאות לא איכפת לן בהכי דהא רבא דייק אמתני' ואמר תרוייהו תננהי אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה מאי טעמא לאו משום דאנשי עיר גדולה כלתה מדתן בסוף העיר לפיכך מהלכין את כולה ואנשי עיר קטנה כלתה מדתן ^*נ"א בחציבתוך העיר לפיכך אין מהלכין את כולה

אמר רמי בר חמא אמר רב הונא עיר היושבת על שפת הנחל אם יש לפניה דקה ארבע אמות מודדין לה אלפים אמה משפת הנחל פירוש כי רוב העתים הנחל מתייבש ומשתמשין בו שאינו מתמלא אלא בשעת הגשם וכיון שאינו [מתמלא] ומשתמשים בו נעשה בכלל העיר ואם אין לפניה דקה אין מודדין לה אלא מפתח בתיהן ומאי שנא דכל דקה בעלמא ארבעה טפחים והאי דקה ארבע אמות משום דהאי שתיא על שפת הנחל בעיתא תשמישתא הלכך אי הויא ארבע אמות אין ואי לא לא:

מתני' אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה (דף סא.) (ואין) אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה כיצד מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עירובו בעיר קטנה או מי שהיה בעיר קטנה ונתן עירובו בעיר גדולה מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה אמר ר"ע אין לו ממקום עירובו אלא אלפים אמה אמר להם ר"ע אי אתם מודים לי בנותן את עירובו במערה שאין לו ממקום עירובו אלא אלפים אמה אמרו לו אימתי בזמן שאין בה דיורין אבל יש בה דיורין מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה נמצא קל תוכה מעל גבה ולמודד שאמרו נותנין לו אלפים אמה ואפי' סוף מדתו כלה במערה: