Rif Eruvin 19 רי״ף עירובין י״ט

גמ' (דף סא:) ולית דחש לה לדרבי עקיבא אלא מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה כת"ק:

תנו רבנן שבת בעיר גדולה אפילו כאנטוכיא ובמערה אפילו כמערת צדקיהו מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה:

סליקו להו כיצד מעברין

הדר עם העובד כוכבים בחצר או עם מי שאינו מודה בעירוב הרי זה אוסר עליו רבי אליעזר בן יעקב אומר לעולם אינו אוסר עד שיהו שני ישראלים אוסרין זה על זה:

גמ' (דף סב.) דכולי עלמא בין לרבי מאיר בין לרבי אליעזר בן יעקב דירת עובד כוכבים לא שמה דירה ובגזרה שמא ילמד ישראל ממעשיו של עובד כוכבים קא מפלגי דרבי אליעזר בן יעקב סבר כיון דעובד כוכבים חשוד על שפיכת דמים תרי דשכיחי דדיירי גזרי בהו רבנן חד דלא שכיח דדייר לא גזרי ביה רבנן ור' מאיר סבר זימנין דמיקרי ודייר ואמרי רבנן אין עירוב מועיל במקום עובד כוכבים ואין בטול רשות מועיל במקום עובד כוכבים עד שישכור ועובד כוכבים לא מיגר דחייש לכשפים:

שוכרין מעובד כוכבים אפילו בפחות משוה פרוטה דשלח ר' ^*בגמ' איתא ר' יצחק [וכן הגי' בד"ס]צדוק בר גיורי משמיה דרבי יוחנן הוו יודעין ששוכרין מן העובד כוכבים אפי' בפחות משוה פרוטה (דף סב:) אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי אליעזר בן יעקב ורב הונא אמר מנהג כרבי אליעזר בן יעקב ורבי יוחנן אמר נהגו העם כרבי אליעזר בן יעקב.

גרסינן בתענית בפרק בשלשה פרקים (דף כו:) מאן דאמר הלכה דרשינן לה בפרקיה ומאן דאמר מנהג מדרש לא דרשינן אבל אורויי מורינן ומאן דאמר נהגו אפילו אורויי נמי לא מורינן ואי עביד לא מהדרינן להו ובהא הלכתא כמ"ד הלכה דהא אמר ליה אביי לרב יוסף הא דאמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר"א בן יעקב וקי"ל דמשנת ר"א בן יעקב קב ונקי

מהו לאורויי במקום רביה דהא דבר ברור הוא (שמותר) אמר רב יוסף אפילו ביעתא בכותחא בעאי מיניה מרב חסדא בשני דרב הונא ולא אורי לי אע"פ שדבר ברור הוא שמותר כי הביצים גמורות אינן מין בשר (דף סג.) אמר רבא ולאפרושי מאיסורא אפילו בפניו שפיר דמי רבינא הוה יתיב קמיה דרב אשי חזייה לההוא גברא דקא קטר חמרא בציניתא דדקלא בשבתא רמא ביה קלא ולא אשגח אמר להוי ההוא גברא בשמתא א"ל רבינא לרב אשי כי האי גוונא מי מיתחזי כי אפקירותא א"ל (משלי כ״א:ל׳) אין חכמה ואין עצה ואין תבונה לנגד ה' כ"מ שיש חלול השם אין חולקין כבוד לרב ואמר רבא בפניו אסור וחייב מיתה שלא בפניו אסור ואין חייב מיתה

תניא רבי אלעזר אומר לא מתו בניו של אהרן אלא מפני שהורו הלכה בפני משה רבן מאי דרוש (ויקרא א׳:ז׳) ונתנו בני אהרן אש על המזבח אע"פ שאש ^*בגמ' איתא יורדת מן השמיםדולקת מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט ותלמיד אחד היה לו לרבי אליעזר שהיה מורה הלכה בפני רבו אמר לה לאמא שלום אשתו תמיהני אם יוציא זה ^*ס"א שנתושבתו ולא הוציא ^*ס"א שנתושבתו אמרה לו וכי נביא אתה אמר לה לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי אלא כך מקובלני כל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה

אמר רבי אבא בר ^*בגמ' הגי' זבדאכהנא כל המשגר כל מתנותיו לכהן אחד גורם רעה לעולם שנא' (שמואל ב כא) (וגם) עירא היאירי היה כהן לדוד וכי לדוד היה כהן ולכולי עלמא לא אלא שהיה משגר לו כל מתנותיו וכתיב (שמואל ב כ״א:א׳) ויהי רעב בימי דוד שלש שנים

(דף סג:) אמר רב ברונא ^*בגמ' הגי' הישן ודין זה לא הובא לא ברמב"ם ולא בטוש"ע וצ"ע למהכל הלן בקילעא שאיש ואשתו שרויין בה עליו הכתוב אומר (מיכה ב׳:ט׳) (ואת) נשי עמי תגרשון מבית תענוגיה אמר רב יוסף ואפילו אשתו נדה

ההוא מבואה דהוה דייר ביה

המן בר רסתק אמרו ליה אוגר לן רשותך לא אגר להו בטיל לן רשותך לא בטיל להו (דף סד.) אמר להו רבא ליזיל חד מנייכו ולישאיל מיניה דוכתא וליתיב ביה מידי דהוי כשכירו ולקיטו דאמר רב יהודה אמר שמואל אפילו שכירו ולקיטו נותן את עירובו ודיו א"ל אביי לרב יוסף היו חמשה שכירו ולקיטו מהו א"ל אם אמרו שכירו ולקיטו להקל יאמרו שכירו ולקיטו להחמיר גופא אמר רב יהודה אמר שמואל אפילו שכירו ולקיטו נותן עירובו ודיו אמר רב נחמן כמה מעליא הא שמעתא

ואמר רב יהודה אמר שמואל השותה רביעית יין אל יתפלל אמר רב נחמן לאו מעליא הא שמעתא דהא אנא כמה דלא שתינא רביעית חמרא לא ציילא דעתאי אמר ליה רבא מאי טעמא אמר מר הכי והאמר רב אחא בר חנינא מאי דכתיב (משלי כ״ט:ג׳) ורועה זונות יאבד הון כל האומר שמועה זו נאה ושמועה זו אינה נאה כאילו מאבד הונה של תורה אמר ליה הדרי בי אמר רבה בר רב הונא שתוי אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תפלה שכור אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה היכי דמי שתוי והיכי דמי שכור שתוי כל שיכול לדבר בפני המלך שכור כל שאינו יכול לדבר בפני המלך (דף סד:) אמר רמי בר ^*בגמ' בגי' אבא ועי' ד"סחמא דרך מיל ושינה כל שהוא מפיגין את היין אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לא שנו אלא ששתה רביעית אבל שתה יתר מכדי רביעית כל שכן שדרך טודרתו ושינה משכרתו.

אין מעבירין על האוכלין אמר רבי יוחנן אמר ר"ש בן יהוצדק לא שנו אלא בדורות הראשונים שאין בנות ישראל פרוצות בכשפים אבל בדורות האחרונים שבנות ישראל פרוצות בכשפים מעבירין תאנא שלימין מעבירין פתיתין אין מעבירין והאי דכתיב (יחזקאל י״ג:י״ח-י״ט) ותחללנה אותי אל עמי בשעלי שעורים ובפתותי לחם ההוא דהוו שקלו באגרייהו

(דף סה.) תניא שכור מקחו מקח וממכר וממכר עבר עבירה שיש בה מיתה ממיתין אותו מלקות מלקין אותו כללו של דבר הרי הוא כפקח לכל דבריו אלא שפטור מן התפלה א"ר חנינא לא שנו אלא שלא הגיע לשכרותו של לוט אבל הגיע לשכרותו של לוט פטור מכולם

(דף סה:) רבי שמעון בן לקיש ותלמידי רבי חנינא אקלעו לההוא פונדק דלא הוה שוכר והוה משכיר אמרו מהו למיגר מיניה כל היכא דלא מצי מסלק ליה לא תיבעי לך דלא אגרינן מיניה כי תיבעי לך היכא דמצי מסלק ליה מאי כיון דמצי מסלק ליה אגרינן מיניה או דילמא השתא מיהא לא סלקיה אמר להם רבי שמעון בן לקיש נשכור ולכשנלך אצל רבותינו שבדרום נשאל להם אתו שיילוה לר' אפס אמר להם יפה עשיתם ששכרתם:

רבי ^*בגמ' הגירסא חנינאחמא בר יוסף ורבי חייא בר אבא ורבי אסי איקלעו לההוא פונדק אתא נכרי מריה דההוא פונדק בשבתא אמרי היכי נעביד שוכר כמערב דמי מה מערב מבעוד יום אף שוכר מבעוד יום או דילמא שוכר