Rif Eruvin 23 רי״ף עירובין כ״ג

ולא נשתתפו במבוי מותרין בחצרות ואסורין במבוי (דף עג:) נשתתפו במבוי מותרין כאן וכאן עירבו בחצרות ונשתתפו במבוי ושכח אחד מבני חצר ולא עירב מותרין כאן וכאן שכח אחד מבני מבוי ולא נשתתף עמהן מותרין בחצרות ואסורים במבוי שהמבוי לחצרות בחצר לבתים:

גמ' מתניתין כולה רבי מאיר היא דאמר בעינן עירוב ובעינן שיתוף וטעמא מאי אמר רבי מאיר דבעינן עירוב ובעינן שיתוף כדי שלא תשתכח תורת עירוב מן התינוקות והכא כיון דרובה עירבו לא אתי לאשתכוחי עירוב מיניהו:

אמר רב יהודה רב לא תני פתוחות זו לזו מאי טעמא דסבר רב אין המבוי ניתר בלחי וקורה אלא עד שיהיו בתים וחצרות פתוחות לתוכו וכיון שפתוחות זו לזו נעשו כחצר אחת:

גופא אמר רב אין המבוי ניתר בלחי וקורה אלא (דף עד.) עד שיהיו בתים וחצרות פתוחות לתוכו ושמואל אמר אפילו בית א' וחצר אחת ורבי יוחנן אמר אפי' חורבה.

וקי"ל כרב חדא דהא שמואל הדר ביה לגבי דרב בענין ההוא מבואה דהוה דייר ביה אבין בר איהי והוה ליה רבי יוחנן חד לגבי תרי ומתני' נמי מסייעא ליה שהמבוי לחצרות כחצר לבתים ועוד הא אמר רב נחמן בפ"ק (דף ה.) אין המבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהא ארכו יתר על רחבו ועד שיהו בתים וחצרות פתוחות לתוכו:

(דף עד:) אמר רב יהודה אמר רב מבוי שצדו אחד נכרי וצדו אחד ישראל אין מערבין אותו דרך חלונות להתירו דךך פתחים (דף עה.) משום דאסור לעשות רשות יחיד במקום נכרי:

מתני' שתי חצרות זו לפנים מזו

עירבה הפנימית ולא עירבה החיצונה פנימית מותרת חיצונה אסורה חיצונה ולא פנימית שתיהן אסורות עירבה זו לעצמה וזו לעצמה זו מותרת בפני עצמה וזו מותרת בפני עצמה רבי עקיבא אוסר את החיצונה שדריסת הרגל אוסרתה וחכמים אומרים אין דריסת הרגל אוסרתה שכח אחד מן החיצונה ולא עירב הפנימית מותרת והחיצונה אסורה שכח א' מן הפנימית ולא עירב שתיהן אסורות נתנו את עירובן כמקום אחד ושכח אחד ולא עירב בין מן החיצונה בין מן הפנימית שתיהן אסורות ואם היו של יחידים אינן צריכין לערב:

גמ' אמר רבי אבין אמר רבי ינאי שלש מחלוקות בדבר רבי עקיבא סבר אפילו רגל המותרת במקומה אוסרת שלא במקומה ורבנן [בתראי] סברי אפילו רגל האסורה במקומה אינה אוסרת שלא במקומה ותנא דמתניתין דקתני עירבה חיצונה ולא פנימית שתיהן אסורות קסבר רגל המותרת במקומה אינה אוסרת שלא במקומה ורגל האסורה במקומה אוסרת שלא במקומה:

נתנו את עירובן במקום אחד: מאי מקום אחר אמר רב יהודה אמר רב חיצונה ואמאי קרי ליה מקום אחר מקום המיוחד לשתיהן:

(דף עה:) ואם היו של יחידים וכו': אמר רב ביבי משמיה דרב אדא בר אהבה שלשה אסורין:

פירוש אין נקראין יחידים אלא בזמן שהן שתי חצרות ובכל חצר וחצר דר אחד שנמצאו כולן שנים אבל אם היו כולן שלשה חצרות וככל חצר וחצר דר אחד שנמצאו כולן שלשה אסורין מאי טעמא הואיל ואני קורא רבים בחיצונה דכל שלשה רבים הם וכיון ששלשה דורסין בחיצונה הרי הן רבים ואסורין ושמואל אמר מותרין לעולם עד שיהו שנים בפנימית ולא עירבו לפיכך אסורין בחיצונה:

א"ר אלעזר נכרי הרי הוא כרבים ואוסר ומאי שנא ישראל דיחיד לא אסר